א. א כה אמר יהוה למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו לרד לפניו גוים ומתני מלכים אפתח--לפתח לפניו דלתים ושערים לא יסגרו
ב. ב אני לפניך אלך והדורים אושר (אישר) דלתות נחושה אשבר ובריחי ברזל אגדע
ג. ג ונתתי לך אוצרות חשך ומטמני מסתרים למען תדע כי אני יהוה הקורא בשמך--אלהי ישראל
ד. ד למען עבדי יעקב וישראל בחירי ואקרא לך בשמך אכנך ולא ידעתני
ה. ה אני יהוה ואין עוד זולתי אין אלהים אאזרך ולא ידעתני
ו. ו למען ידעו ממזרח שמש וממערבה כי אפס בלעדי אני יהוה ואין עוד
ז. ז יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע אני יהוה עשה כל אלה {פ}
ח. ח הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד--אני יהוה בראתיו {ס}
ט. ט הוי רב את יצרו--חרש את חרשי אדמה היאמר חמר ליצרו מה תעשה ופעלך אין ידים לו {ס}
י. י הוי אמר לאב מה תוליד ולאשה מה תחילין {ס}
יא. יא כה אמר יהוה קדוש ישראל ויצרו האתיות שאלוני על בני ועל פעל ידי תצוני
יב. יב אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי
יג. יג אנכי העירתהו בצדק וכל דרכיו אישר הוא יבנה עירי וגלותי ישלח--לא במחיר ולא בשחד אמר יהוה צבאות {ס}
יד. יד כה אמר יהוה יגיע מצרים וסחר כוש וסבאים אנשי מדה עליך יעברו ולך יהיו אחריך ילכו בזקים יעברו ואליך ישתחוו אליך יתפללו אך בך אל ואין עוד אפס אלהים
טו. טו אכן אתה אל מסתתר--אלהי ישראל מושיע
טז. טז בושו וגם נכלמו כלם יחדו הלכו בכלמה חרשי צירים
יז. יז ישראל נושע ביהוה תשועת עולמים לא תבשו ולא תכלמו עד עולמי עד {פ}
יח. יח כי כה אמר יהוה בורא השמים הוא האלהים יצר הארץ ועשה הוא כוננה--לא תהו בראה לשבת יצרה אני יהוה ואין עוד
יט. יט לא בסתר דברתי במקום ארץ חשך--לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני אני יהוה דבר צדק מגיד מישרים
כ. כ הקבצו ובאו התנגשו יחדו פליטי הגוים לא ידעו הנשאים את עץ פסלם ומתפללים אל אל לא יושיע
כא. כא הגידו והגישו אף יועצו יחדו מי השמיע זאת מקדם מאז הגידה הלוא אני יהוה ואין עוד אלהים מבלעדי--אל צדיק ומושיע אין זולתי
כב. כב פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ כי אני אל ואין עוד
כג. כג בי נשבעתי--יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון
כד. כד אך ביהוה לי אמר צדקות ועז עדיו יבוא ויבשו כל הנחרים בו
כה. כה ביהוה יצדקו ויתהללו כל זרע ישראל
| 
