ירמיה, Chapter 29 כט

א. א ואלה דברי הספר אשר שלח ירמיה הנביא מירושלם--אל יתר זקני הגולה ואל הכהנים ואל הנביאים ואל כל העם אשר הגלה נבוכדנאצר מירושלם בבלה    ב. ב אחרי צאת יכניה המלך והגבירה והסריסים שרי יהודה וירושלם והחרש והמסגר--מירושלם    ג. ג ביד אלעשה בן שפן וגמריה בן חלקיה  אשר שלח צדקיה מלך יהודה אל נבוכדנאצר מלך בבל--בבלה לאמר    ד. ד כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל  לכל הגולה--אשר הגליתי מירושלם בבלה    ה. ה בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פרין    ו. ו קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים ותלדנה בנים ובנות ורבו שם ואל תמעטו    ז. ז ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה  כי בשלומה יהיה לכם שלום    ח. ח כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל ישיאו לכם נביאיכם אשר בקרבכם וקסמיכם ואל תשמעו אל חלמתיכם אשר אתם מחלמים    ט. ט כי בשקר הם נבאים לכם בשמי  לא שלחתים נאם יהוה  {ס}    י. י כי כה אמר יהוה כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם והקמתי עליכם את דברי הטוב להשיב אתכם אל המקום הזה    יא. יא כי אנכי ידעתי את המחשבת אשר אנכי חשב עליכם--נאם יהוה  מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה    יב. יב וקראתם אתי והלכתם והתפללתם אלי ושמעתי אליכם    יג. יג ובקשתם אתי ומצאתם  כי תדרשני בכל לבבכם    יד. יד ונמצאתי לכם נאם יהוה ושבתי את שביתכם (שבותכם) וקבצתי אתכם מכל הגוים ומכל המקומות אשר הדחתי אתכם שם נאם יהוה והשבתי אתכם--אל המקום אשר הגליתי אתכם משם    טו. טו כי אמרתם  הקים לנו יהוה נבאים בבלה  {ס}    טז. טז כי כה אמר יהוה אל המלך היושב אל כסא דוד ואל כל העם היושב בעיר הזאת  אחיכם אשר לא יצאו אתכם בגולה    יז. יז כה אמר יהוה צבאות הנני משלח בם את החרב את הרעב ואת הדבר ונתתי אותם כתאנים השערים אשר לא תאכלנה מרע    יח. יח ורדפתי אחריהם בחרב ברעב ובדבר ונתתים לזועה (לזעוה) לכל ממלכות הארץ לאלה ולשמה ולשרקה ולחרפה בכל הגוים אשר הדחתים שם    יט. יט תחת אשר לא שמעו אל דברי נאם יהוה--אשר שלחתי אליהם את עבדי הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם נאם יהוה    כ. כ ואתם שמעו דבר יהוה  כל הגולה--אשר שלחתי מירושלם בבלה  {ס}    כא. כא כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל אחאב בן קוליה ואל צדקיהו בן מעשיה הנבאים לכם בשמי שקר  הנני נתן אתם ביד נבוכדראצר מלך בבל והכם לעיניכם    כב. כב ולקח מהם קללה לכל גלות יהודה אשר בבבל לאמר  ישמך יהוה כצדקיהו וכאחב אשר קלם מלך בבל באש    כג. כג יען אשר עשו נבלה בישראל וינאפו את נשי רעיהם וידברו דבר בשמי שקר אשר לוא צויתם ואנכי הוידע (היודע) ועד נאם יהוה  {ס}    כד. כד ואל שמעיהו הנחלמי תאמר לאמר    כה. כה כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל--לאמר  יען אשר אתה שלחת בשמכה ספרים אל כל העם אשר בירושלם ואל צפניה בן מעשיה הכהן ואל כל הכהנים לאמר    כו. כו יהוה נתנך כהן תחת יהוידע הכהן להיות פקדים בית יהוה לכל איש משגע ומתנבא ונתתה אתו אל המהפכת ואל הצינק    כז. כז ועתה למה לא גערת בירמיהו הענתתי--המתנבא לכם    כח. כח כי על כן שלח אלינו בבל לאמר--ארכה היא בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פריהן    כט. כט ויקרא צפניה הכהן את הספר הזה באזני ירמיהו הנביא  {פ}    ל. ל ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר    לא. לא שלח על כל הגולה לאמר כה אמר יהוה אל שמעיה הנחלמי  יען אשר נבא לכם שמעיה ואני לא שלחתיו ויבטח אתכם על שקר    לב. לב לכן כה אמר יהוה הנני פקד על שמעיה הנחלמי ועל זרעו--לא יהיה לו איש יושב בתוך העם הזה ולא יראה בטוב אשר אני עשה לעמי נאם יהוה  כי סרה דבר על יהוה  {ס}