א. א הן-כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה
ב. ב כדעתכם ידעתי גם-אני לא-נפל אנכי מכם
ג. ג אולם--אני אל-שדי אדבר והוכח אל-אל אחפץ
ד. ד ואולם אתם טפלי-שקר רפאי אלל כלכם
ה. ה מי-יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה
ו. ו שמעו-נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו
ז. ז הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה
ח. ח הפניו תשאון אם-לאל תריבון
ט. ט הטוב כי-יחקר אתכם אם-כהתל באנוש תהתלו בו
י. י הוכח יוכיח אתכם-- אם-בסתר פנים תשאון
יא. יא הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם
יב. יב זכרניכם משלי-אפר לגבי-חמר גביכם
יג. יג החרישו ממני ואדברה-אני ויעבר עלי מה
יד. יד על-מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי
טו. טו הן יקטלני לא (לו) איחל אך-דרכי אל-פניו אוכיח
טז. טז גם-הוא-לי לישועה כי-לא לפניו חנף יבוא
יז. יז שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם
יח. יח הנה-נא ערכתי משפט ידעתי כי-אני אצדק
יט. יט מי-הוא יריב עמדי כי-עתה אחריש ואגוע
כ. כ אך-שתים אל-תעש עמדי אז מפניך לא אסתר
כא. כא כפך מעלי הרחק ואמתך אל-תבעתני
כב. כב וקרא ואנכי אענה או-אדבר והשיבני
כג. כג כמה לי עונות וחטאות-- פשעי וחטאתי הדיעני
כד. כד למה-פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך
כה. כה העלה נדף תערוץ ואת-קש יבש תרדף
כו. כו כי-תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי
כז. כז ותשם בסד רגלי-- ותשמור כל-ארחתי על-שרשי רגלי תתחקה
כח. כח והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש
| 
