א. א כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו
ב. ב ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה
ג. ג קץ שם לחשך ולכל-תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות
ד. ד פרץ נחל מעם-גר--הנשכחים מני-רגל דלו מאנוש נעו
ה. ה ארץ--ממנה יצא-לחם ותחתיה נהפך כמו-אש
ו. ו מקום-ספיר אבניה ועפרת זהב לו
ז. ז נתיב לא-ידעו עיט ולא שזפתו עין איה
ח. ח לא-הדריכוהו בני-שחץ לא-עדה עליו שחל
ט. ט בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים
י. י בצורות יארים בקע וכל-יקר ראתה עינו
יא. יא מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור
יב. יב והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה
יג. יג לא-ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים
יד. יד תהום אמר לא בי-היא וים אמר אין עמדי
טו. טו לא-יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה
טז. טז לא-תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר
יז. יז לא-יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי-פז
יח. יח ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים
יט. יט לא-יערכנה פטדת-כוש בכתם טהור לא תסלה
כ. כ והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה
כא. כא ונעלמה מעיני כל-חי ומעוף השמים נסתרה
כב. כב אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה
כג. כג אלהים הבין דרכה והוא ידע את-מקומה
כד. כד כי-הוא לקצות-הארץ יביט תחת כל-השמים יראה
כה. כה לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה
כו. כו בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות
כז. כז אז ראה ויספרה הכינה וגם-חקרה
כח. כח ויאמר לאדם--הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה
| 
