א. א וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו
ב. ב ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים
ג. ג ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב
ד. ד ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים
ה. ה וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו
ו. ו ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם
ז. ז אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה
ח. ח אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם
ט. ט לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט
י. י לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני
יא. יא הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין
יב. יב ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם
יג. יג פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש
יד. יד ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו
טו. טו חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים
טז. טז והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד
יז. יז אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני
יח. יח כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני
יט. יט הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע
כ. כ אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה
כא. כא אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה
כב. כב כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני
| 
