א. א בני אם-תקח אמרי ומצותי תצפן אתך
ב. ב להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה
ג. ג כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך
ד. ד אם-תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה
ה. ה אז--תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא
ו. ו כי-יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה
ז. ז וצפן (יצפן) לישרים תושיה מגן להלכי תם
ח. ח לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר
ט. ט אז--תבין צדק ומשפט ומישרים כל-מעגל-טוב
י. י כי-תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם
יא. יא מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה
יב. יב להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות
יג. יג העזבים ארחות ישר-- ללכת בדרכי-חשך
יד. יד השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע
טו. טו אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם
טז. טז להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה
יז. יז העזבת אלוף נעוריה ואת-ברית אלהיה שכחה
יח. יח כי שחה אל-מות ביתה ואל-רפאים מעגלתיה
יט. יט כל-באיה לא ישובון ולא-ישיגו ארחות חיים
כ. כ למען--תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר
כא. כא כי-ישרים ישכנו-ארץ ותמימים יותרו בה
כב. כב ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה
| 
