א. א תפלה למשה איש-האלהים אדני--מעון אתה היית לנו בדר ודר
ב. ב בטרם הרים ילדו-- ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד-עולם אתה אל
ג. ג תשב אנוש עד-דכא ותאמר שובו בני-אדם
ד. ד כי אלף שנים בעיניך-- כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה
ה. ה זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף
ו. ו בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש
ז. ז כי-כלינו באפך ובחמתך נבהלנו
ח. ח שת (שתה) עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך
ט. ט כי כל-ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו-הגה
י. י ימי-שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה-- ורהבם עמל ואון כי-גז חיש ונעפה
יא. יא מי-יודע עז אפך וכיראתך עברתך
יב. יב למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה
יג. יג שובה יהוה עד-מתי והנחם על-עבדיך
יד. יד שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל-ימינו
טו. טו שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה
טז. טז יראה אל-עבדיך פעלך והדרך על-בניהם
יז. יז ויהי נעם אדני אלהינו-- עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו
| 
