א. ועתה הסירו מכם כל־רשעה וכל־מרמה וחנפה וקנאה וכל־שפת רכיל
ב. וכעוללים אשר נולדו מקרוב בקשו לשבע חלב זך משדי בינה אשר עליו תגדלו לישועה
ג. אם־רק באמת ובתמים טעמתם כי־טוב אדנינו
ד. ואליו באתם כמו אל־אבן חיים אשר מאסו בני אדם אך נבחרת היא ויקרה לאלהים
ה. וגם־אתם אבני חיים להבנות היכל עליון לכהנת קדש להקריב זבחי־רוח לריח ניחח לאלהים ביד ישוע המשיח
ו. וזה הוא שאמר במקרא הנני יסד בציון אבן בחן פנה ויקרה והמאמין בה לא יבוש
ז. על־כן לכם המאמינים הוא לאבן חפץ ולאשר אינם מאמינים הוא אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה
ח. ולאבן נגף ולצור מכשול כי נכשלו־בו בחסר אמונתם כאשר גם־להכשל נועדו מאז
ט. ואתם הנכם בחירי־יה ממלכת כהנים גוי קדוש ועם סגלה לו לספר תהלתו אשר קרא אתכם מחשך לאור פלאי
י. אשר לפנים לא־עם הייתם ועתה עם אלהים לפנים בנים לא־רחמו ועתה מרחמים
יא. ואני שאל מכם ידידים כגרים ותושבים להנזר מתאות הבשר הנלחמות בנפש
יב. ולהתהלך במישרים בין הגוים אשר דברו עליכם סרה כפעלי און ועתה יתבננו במעשיכם הטובים ויכבדו את־אלהים ביום פקדו
יג. והכנעו לכל־משרה אשר לבני־אדם למען האדון אם־למלך כאשר הוא הראש
יד. ואם־לשרים כאשר הם שלוחיו לתת נקמה בפעלי און וכבוד לעשי טוב
טו. כי כן חפץ אלהים בעשתכם טוב לשים מחסום לפי הסכלים אין תבונה בם
טז. והיו כבני חורים אך לא לשית חפשתכם כמכסה על־פני מעשים רעים כי אם־כעבדי אל
יז. כבדו כל־איש ככבודו אהבו את־אחיכם יראו את־האלהים והבו כבוד למלך
יח. ועבדים בכם הכנעו לפני אדניכם בכל־יראה לא לבד לפני ישרים וטובים כי אם־גם־לפני נלוזים
יט. כי בזאת יאשר אדם אם־ישא מכאב ויענה חנם רק להיות לבו תמים עם־אלהיו
כ. כי מה־תפארתכם אם תחרישו כאשר תכו באשמותיכם רק אם־תענו עקב מעשים טובים והחרש תחרשון זאת תהיה לכם לתהלה מאת האלהים
כא. כי הלא לזאת נקראתם ואף גם־המשיח נדכה בגללכם ויהי לכם למופת ללכת בעקבותיו
כב. אשר לא־חמס עשה ולא מרמה בפיו
כג. אשר חרפוהו חורפיו ולא השיב חרפתם אל־חיקם נענה ולא יפתח־פיו כי אם־הפקיד משפטו לשפט צדק
כד. והוא נשא את־חטאתינו בבשרו על־העץ לבעבור נמות לחטאה ונחיה לצדקה ואשר בחברתו נרפא לכם
כה. כי צאן אבדות הייתם ותשבו כיום אל־הרעה המשגיח אל־נפשתיכם
| 
