א. אל־תגער בזקן כי אם־כאב תזהירנו ואת־הצעירים כאחים
ב. את־הזקנות כאמות ואת־הצעירות כאחיות במחשבה כלה זכה
ג. כבד את־האלמנות אשר הנה אלמנות נכחות
ד. וכי־יהיו בנים לאלמנה או־בני בנים ראשנים הם ללמד לעשות חסד עם־בית מולדתם ולהשיב גמול לילדיהם כי הדבר הזה טוב הוא ורצוי לפני אלהינו
ה. אכן אלמנה גלמודה נכחה הלא היא אשר תשים באלהים מבטחה ותתפלל תמיד תפלות ותחנונים לילה ויום
ו. אך הרדפת חיי בשרים מתה היא בחייה
ז. ואתה תצוה כאלה לבלתי ימצא בהן שמץ דבר
ח. ומי הוא אשר לא יכלכל קרביו וגם מבני ביתו יתעלם הוא בגד באמונה ורע ממכחש ביהוה
ט. לא תבוא אלמנה על־ספר הקהל בלתי מבת־ששים שנה ומעלה אשר היתה אשת איש אחד
י. ויש־לה עדות על־מעשיה הטובים כי גדלה בנים וארחים הביאה בית כי רחצה רגלי הקדושים והוציאה נפש נענה ממצוקותיה וכי רדפה כל־מעשה טוב
יא. אך אלמנות צעירות אל־תקבל כי כאשר טפש לבן ופרקו על המשיח מעל צוארן כן תחשק נפשן להבעל
יב. והנה עונן עליהן כי הפרו מבטא שפתיהן מראש
יג. והן הנה בעצלתים תלמדנה לסב מבית לבית ולא־לבד בעצלתים כי אם־גם־לבטא הבל ולהוציא דבה ושיח אשר לא טוב
יד. ועל־כן רצוני כי תבקשנה הצעירות להנשא ללדת בנים ולשום עין על־הליכות הבית ולא לתת תאנה לשוטן לדבר שטנה עלינו
טו. כי אחדות כבר סרו אחרי השטן
טז. כי־תהיינה אלמנות בבית בן־אמונה או בת־אמונה תכלכל אתהן ולא תהיין למשא על־עדת אלהים למען תשיג ידם לכלכל אלמנותיהם הנכחות
יז. הזקנים השמרים משמרתם היטב יכבדו בכבוד משנה ויתר מהם אשר עבדתם בדבר אלהים ובלקחו
יח. כי־הכתוב אמר לא־תחסם שור בדישו ועוד נאמר הפעל יש שכר לפעלתו
יט. על־זקן לא תקבל שטנה בלתי אם־על־פי שנים או־שלשה עדים
כ. ואלה אשר חטאו הוכח תוכיח אתם בפני כל למען ישמעון גם־הם וייראון
כא. העדתי בך היום נגד האלהים וישוע המשיח ונגד המלאכים בחירי־יה לשמר את־הדברים האלה ולא להטות משפט ובכל־אשר תעשה לא־תשא פני גבר
כב. אל־תסמך ידיך על־איש בחפזון ולא תתערב בעונות אחרים ואת־טהרת נפשך תשמר
כג. אל־תשתה עוד מים כי אם־קח לך מעט־יין שקוי לבטנך כי חלש אתה לרב
כד. יש בני אדם אשר עונותם גלוים ומקדימים לבוא לפניהם למשפט ויש אשר עונותם מאחרים לבוא אחריהם
כה. וכמו כן גם־המעשים הטובים נודעים הם ואלה אשר לא־כן לא יוכלו להסתר
|