א. ואני פולוס בנעם משיחנו ובענותו הנני דרש מכם לאשר פנים בפנים שפל הייתי לפניכם ומרחוק יצא עתק מפי
ב. ולזאת אני דרש מכם אל־תתנו לי תאנה בבואי להוציא עתק מפי בעזוז לבי כאשר מתעתד אני לקראת אלה האמרים כי חיי בשרים חיינו
ג. כי בחיי בשרנו לא כדרך בשר ודם נצא לקראת נשק
ד. כי גם־כלי נשקנו אינם כלי בשר כי אם־חזקים לאלהים להרס מבצרים
ה. להפר מחשבות ערומים להשפיל כל־גאא אשר יגאה על־דעת אלהים ולהליך כל־לב בשבי להכניעו לפני המשיח
ו. ונכנים אנחנו לבא במשפט עם כל־המאנים לשמע אם רק־אתם תשימו שכם אחד
ז. התשפטו למראה עין מי הוא אשר סמוך לבו כי למשיח הוא ישוב יתבונן בנפשו כי־כאשר הוא למשיח כן גם־אנחנו למשיח
ח. וגם לא אבוש אם אוסיף עוד להתהלל בשלטון אשר נתן־לנו אדנינו לבנות אתכם ולא לפרוץ בכם
ט. אך לא יחשבני איש כמחריד אתכם באגרות
י. בעבור האמרים עלי הנה אגרותיו נכבדות וקשות ומראה פניו רע וניבו נבזה
יא. כי החשב כזאת הלא ידע כי־כלשון אגרתנו מרחוק כן נשמר לעשות כאשר נבוא פנים בפנים
יב. כי לא נעז להתחשב ולהתמשל כאנשים המתהללים במו־פיהם הן המה חסרי לב המדדים נפשם במדת נפשם וערכי ערכם בערכם
יג. ואנחנו לא נתהלל לבלי־חק כי אם־לפי קו המדה אשר חלק־לנו אלהים במדה זו אשר תתננו לגשת אליכם
יד. כי לא עברנו חק כאלו אין לנו לגשת אליכם כי הלא בבשרת המשיח כבר קדמנו להגיע עדיכם
טו. ולא נתהלל לבלי־חק לנגע בנחלת יגיעת אחרים אבל יש־לנו תקוה כי־תרבה אמונתכם וכן יגדל כבודנו בכם לפי קו המדה כלה עד־למעלה ראש
טז. וגם־נבשר את־הבשרה מכם והלאה כי לא נבוא להתהלל בחבלים נפלו לאחרים
יז. אך המתהלל יתהלל ביהוה
יח. כי לא זה הוא אשר פיו ישבחנו נאמן הוא כי אם־זה אשר ישבחנו פי יהוה
|