א. כי ידענו אם יהרס בית חמר אהל נפשנו יתן לנו בית מאת האלהים אשר איננו בנוי בידים כי בית עולם הוא במרום
ב. כי פה בבתי הנפש נאנחים אנחנו ושאפים להתלונן בצל המעון העליון
ג. ואם נתלונן שם לא נהיה עוד כעירמם מבלי מחסה
ד. כי כל־עוד נתגורר פה בבתי הנפש אנחנו מסבלים ונאנקים ולא לחליפת חליצתנו אנחנו מתאוים כי אם־להיות מלבשים לבעבור יבלע המות במו־החיים
ה. והאלהים הוא אשר הכיננו לכל־זאת ואת־רוחו נתן לערבון לנו
ו. ובזאת אנחנו סמוכים תמיד וגם־ידעים כי כל־עוד אשר נשכן בגויה נשכן כמו גלים מעל פני האדון
ז. כי באמונה אנו הלכים ולא למראה עינים
ח. ויש־לנו על־מי להסמך ותאות לבנו גדלה להרחיק נדד מן־הגויה ולהתלונן בצל האדון
ט. על־כן נתאמץ אם־מקרוב או־מרחוק להיות לו לרצון
י. כי כלנו מתעתדים לעמד לפני כסא משפט המשיח לקחת איש איש כמעשהו אשר עשה בעודו בבשרו אם־טוב ואם־רע
יא. ואחרי אשר יראת יהוה לנגד עינינו נפתה את־בני האדם ליראה אתו ובישרת לבבנו ידעים אנחנו לאלהים אוחילה כי כן ידעים אנחנו גם־לכם
יב. ולא באנו בזאת לרומם נפשנו לפניכם עוד הפעם כי אם־לשים לכם ידים להתפאר בנו ולתת לכם פתחון פה נגד המתפארים לעינים וללבב אין מאומה
יג. ואף אם־נחשבנו כמשתוללים כן היינו לאלהים ואם כמחכמים כן היינו לכם
יד. כי־אהבת המשיח חזקה עלינו להוציא משפט כזה אם־אחד מת בעד כלם אז כלם כמתים נחשבו
טו. והוא מת בעד כלם למען יחיו כלמו לא לנפשם כי אם־לו אשר מת וקם בעדם
טז. על־כן מעתה לא־נדע עוד איש לפי בשרו ואף המשיח אם־ידענהו לפי בשרו לא־נדעהו עוד עתה
יז. כי מי למשיח בריאה חדשה הוא קדמניות חלפו והנה הכל חדש הוא
יח. וכל־זאת מיד אלהים אשר נתננו להתרצות אליו במשיח ועבדת הסליחה הזאת שם עלינו
יט. כי הן אלהים היה בישוע המשיח לסלח לבני העולם ולא־לזכר להם את־חטאתיהם ותורת הסליחה הזאת הפקיד בידינו
כ. ואם כן אפוא מליצי המשיח אנחנו כמו אם־אלהים מתחנן אליכם על־פינו אנחנו מחלים את־פניכם בשם המשיח התרצו־נא אל־האלהים
כא. הוא אשר לא־ידע חטאת אתו עשה לחטאת בעדנו למען נהיה אנחנו בו לצדקת אלהים
| 
