הקורנתיים ב, Chapter 7 ז

א. לכן ידידים בהיות לנו הבטחות אלה נטהר נפשנו מכל־טמאת בשר ורוח ונעלה בקדש ביראת אלהים    ב. שאונו־נא לא עשקנו לא חבלנו ולא עקבנו איש    ג. ולא להאשימכם אני מדבר כי הלא קדמתי לאמר כי שמורים אתם בלבנו גם־במות גם־בחיים    ד. ארשת שפתי נמרצה אליכם ואתפאר בכם עד־מאד ובכל־צרתנו מלאתי נחם ודי שמחות שבעתי    ה. כי בבאנו מקדוניא לא־היה שלום בבשרנו כי אם־צרה מכל־עבר מחוץ חרב ומחדרים אימה    ו. אך זקף כפופים אלהים אשר סמך לנו ביד טיטוס בבאו    ז. ולא בבאו בלבד כי אם־גם בתנחומים אשר מצא ביניכם בהגידו לנו את־חשק לבכם את־יגונכם ואת־קנאתכם לי אשר על־כן הוסיף שמחה בלבי    ח. ואם גם־העצבתי אתכם באגרתי לא אנחם עתה אף כי־נחמתי אז בראתי כי־האגרת ההיא העציבה אתכם לזמן מה    ט. ועתה אני שמח לא על־עצבכם כי אם־על־עצבכם לתשובה אחרי אשר נעצבתם לפי רצון אלהים לבלי היות לכם כל־נזק על־ידנו    י. כי העצב לפי רצון אלהים מוליך לתשובה ולתשועה אשר על־זאת לא ינחם איש אך עצב לפי־דרך העולם יוליך למות    יא. הלא תראו פרי עצבכם אשר כרצון אלהים כי עורר אתכם לשקד על־דברינו אף להצטדק ואף להתקצף אף ליראה ואף לאהבה אף לקנאה ואף לנקמה הוכחתם כי־נקיים הייתם מכל וכל בענין ההוא    יב. ועל־כן כאשר כתבתי אליכם לא כתבתי בעבור זה אשר עשה את־הרעה ולא בעבור זה אשר סבל את־הרעה כי אם־בעבור הראתכם כמה אתם חרדים עלינו לפני האלהים    יג. ובעבור־זאת תנחומים ישעשעו נפשנו בתנחומתיכם ורב שמחות שבענו בשמחת טיטוס אשר כלכם יחדו הנחתם את־רוחו    יד. ואני לא אבוש מאשר הללתיכם לפניו כי כאשר כל־דברינו אליכם דברי אמת הם כן הוקם דבר התהלה אשר הללתיכם לפני טיטוס    טו. וגם־הוא נכמרו רחמיו אליכם יתר מאד ויזכר כי כלכם יחדו הקשבתם לקולו וכי קבלתם אתו ביראה ובחרדה    טז. ואני שמח כי בכל־דבר לבי בכם בטוח