א. וגם־נביאי שקר היו בעם כאשר יהיו מורים מתעים גם־בכם אשר יגדו גדודים משחיתים יכחשו באדנם אשר קנם ויביאו שאת פתאם על־נפשם
ב. ומפני רע מעלליהם רבים ימשכו אחריהם ובעבורם דרך האמת יחלל
ג. ולבצע בצע במשאות שוא יעשו אתכם למסחר להם אשר משפטם הוכן מאז לא יאחר באו ואידם לא ינום ולא יישן
ד. הן אלהים לא חס על־המלאכים החטאים אשר הורידם לבאר שחת ויסגירם במשמר ובאפל עד־יום המשפט
ה. וכן לא חס על־דרות קדומים משחיתי דרכם על־הארץ אשר מחה אתם במי המבול וימלט רק את־נח הקרא בצדק הוא ושבע נפשות עמו
ו. ואת־ערי סדם ועמרה שחת עד אשר היו לאפר ואת־האשמים שת למהפכה להיות לאות לזדים הבאים אחריהם
ז. ויצל את־לוט הצדיק אשר התעצב אל־לבו בראתו מעשה תעתעים בקרב בני בליעל
ח. כי הצדיק הזה אשר ישב בתוכם דאבה עליו נפשו הישרה בראתו יום יום ובשמעו רע מעלליהם
ט. כי ידע יהוה להציל את־יראיו מכור צרפם ולחשך את־הרשעים לעת משפט להשיב עליהם את־אונם
י. ובראשם הם המבקשים תענוגי בשרים בזמה ועגבים בוזי ממשלה עזי פנים וקשי ערף אשר לא יחילו מפני אדירים לדבר עליהם עתק
יא. אף כי מלאכים גדלים מהם בעז וכח לא יביעון עתק עליהם לפני יהוה במשפט
יב. אך בערים אלה יחרפון ולא ידעון מה כבהמות אין הבין הנוצרים לפי חקם ילכדו ויובלו אל־טבח כן יתפשו בשחיתותם ויאבדו
יג. זה גמול להם כפרי מעלליהם הלא הם המתענגים על־מרזח סרוחים לאור היום והמגאלים בחברברות ומומים ובמשתה אהבים יתעלסו כאשר יחגו עמכם
יד. עינים להם מלאות נאפים מחטוא לא ישבעון נפשות פתאים יצדדו ואחרי בצעם לבם הלך בנים מקללים
טו. עזבו ארח ישרה ויתעו וילכו בדרך בלעם בן־בעור אשר חמד שלמנים עקב עולתה
טז. אך הוכח בתוכחה עקב פשעו ואתון נאלמה דברה בקול אדם באזני הנביא לחשך את־משוגתו
יז. בארות הם באין מים נשיאים נהדפים ברוח ואין גשם וחשך אפלה צפון להם לעולם
יח. כי שוא ידברו בלשון מדברת גדלות ובתשוקת חיי בשרים יצודו ברשת ערמתם את־הממלטים מן־תעי דרך
יט. דרור יקראו להם והם בנפשם עבדים למשחית כי למי אשר יכבש־איש גם־עבד הוא לו
כ. ואלה אשר נמלטו מתועבות הארץ בדעת את־אדנינו ומושיענו ישוע המשיח אם־ישובו ישקעו בתועבות האלה יכבשו תחת ידן ואחריתם רעה מראשיתם
כא. טוב להם לא לדעת מעגלי צדק מאשר ידעון וסור ממצוה הקדשה הנתונה להם
כב. ויאמן עליהם המשל אל־נכון כלב שב על־קאו וחזיר עלה מן־הרחצה להתגלל ברפש
| 
