א. ואני חפצתי כי תדעון מה־רבו הקרבות אשר ערכתי בעדכם ובעד־אנשי לודקיא ובעד־כל אשר לא־ראו אתי פנים בפנים
ב. למען ימצאו נחם בלבם להיות קשורים באהבתם ובכל־חסן אור שכלם ישכילו אל־נכון סוד האלהים אבינו וסוד המשיח
ג. אשר בו צפונים כל־אצרות החכמה והדעת
ד. וכזאת אני אמר פן־ידיח אתכם איש בשפתי חלקות
ה. כי אף־אם בבשרי רחוק אני מכם בכל־זאת ברוחי הנני אצלכם ונפשי שמחה לראות סדר הליכותיכם ותקף אמונתכם במשיח
ו. על־כן כאשר קבלתם את המשיח את־ישוע אדנינו כן־גם־תתהלכו לפניו
ז. משרישים ובנוים בו לעמד הכן באמונה כאשר למדתם ולעשות חיל באמרי תודה
ח. השמרו לכם פן־תהיו לשלל למחקרי איש במשאות שוא לפי מצות אנשים מלמדה כדרך העולם ולא כדרך המשיח
ט. כי כל־מלא אלהים שכן בתוכו כמו בתוך גויה
י. ואתם ממלאים בו אשר הוא הראש לכל־משרה ושלטון
יא. וגם־בו נמלתם לא במולת מלאכת יד כי אם־בהסירכם את־גוית הבשר החוטא הלא היא ברית המולות למשיח
יב. אשר נקברתם עמו בטבילה וכן גם־עמו קמתם על־ידי אמונתכם בגבורת אלהים אשר הקימו מן־המתים
יג. ואתם אשר מתים הייתם בפשעיכם ובערלת בשר החיה גם־אתכם עמו כי סלח לכל פשעינו
יד. ואת־ספר חבנו הוא ספר החקים אשר ענה בנו מחה והגו מן־המסלה ויתקעהו בצלב
טו. ויפשט שרי צבאות ושליטי תבל ונגד השמש נתנם לראוה בם ושם גאה גאה עליהם
טז. על־כן אין לאיש להרשיע אתכם עוד על־דבר מאכל ומשקה או על־דבר מועד ראש חדש או שבת
יז. כי־הם רק־צללים לדברים אשר התעתדו לבוא ומקורם הוא במשיח
יח. אל־יעז איש להחליף את־משכרתכם כי יתאמר בשפלות רוח ונתון כבוד למלאכים ועמד בדברים אשר לא ראו עיניו ומתנשא לשוא בעשתנות בשר
יט. ואיננו מחזיק בראש אשר מקשר בו כל־הגוף בפרקיו ומיתריו וממנו ימצא און־לו ויגדל כאשר יגדלנו אלהים
כ. לכן אם־מתם עם־המשיח בעזבכם יסודות העולם למה־זה בעודכם חיים בעולם תואילו לכת אחרי־צו לאמר
כא. לא תקרב הלם לא תטעם לא תגע
כב. והם כלם חקים עשיהם לא יחיו בהם כמצות וחקיהם
כג. אשר להם מראה פני החכמה מחוץ ביראת אלהים ובשפלות רוח ולענות את־גופם כאשר בדאו מלבם וכל־אלה לא לכבוד להם כי אם־בשרם ימצא חפץ במו
|