א. אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא־יבא דרך השער אל־מכלאות הצאן כי אם־יעלה בדרך אחר גנב הוא ושדד
ב. ואיש הבא דרך השער הוא רעה הצאן
ג. לו יפתח השער והצאן תשמענה בקלו והוא בשמות יקרא אל־צאנו ויוציאן
ד. בהוציאו את־כל־צאנו יעבר לפניהן והלכו אחריו הצאן כי ידעות את־קלו
ה. ואחרי זר לא תלכנה כי תנוסנה מפניו יען קול זרים לא ידעו
ו. את־המשל הזה נשא עליהם ישוע והם לא הבינו מה־זה אשר דבר אליהם
ז. ויוסף ישוע וידבר אליהם אמן אמן אני אמר לכם אנכי שער הצאן
ח. כל אשר באו לפני גנבים הם ושדדים ולא־שמעו אליהם הצאן
ט. אנכי השער איש כי־יבא דרך בי יושע ובא ויצא ומצא מרעה
י. הגנב לא יבא כי אם־לגנב לשחט ולהשמיד ואני באתי למען ימצאו חיים וחית נפשם לרויה
יא. אני הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את־נפשו בעד הצאן
יב. והשכיר אשר איננו רעה ולא־לו הצאן יראה את־הזאב בא יעזב את־הצאן וינוס והזאב יחטף ויפיץ את־הצאן
יג. והשכיר נס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן
יד. אני הוא הרעה הטוב ידעתי את אשר־לי ונודעתי לאשר לי
טו. כאשר גם־האב ידע אתי ואני ידע את־האב ואת־נפשי אתן בעד הצאן
טז. ועוד צאן אחרות יש־לי אשר אינן מן־המכלה הזאת ועלי לנהג גם־אתן והנה בקולי תשמענה והיה עדר אחד ורעה אחד
יז. על־כן יאהבני האב כי את־נפשי אתן ואשיב ואקחיה
יח. איש לא יקח נפשי ממני כי אם־אני אתננה יש־לאל ידי לתתה ויש־לאל להשיבה אלי זאת המצוה צויתי מאת אבי
יט. ויחלקו היהודים עוד הפעם על־הדברים האלה
כ. רבים מהם אמרו רוח רע בו ומשגע הוא למה־זה תשמעו אליו
כא. ואחרים אמרו אין הדברים האלה דברי בעל רוח רע היש עם־רוח רע לפקח עיני עורים
כב. ויהי בימי החנכה בימי החרף בירושלים
כג. ויתהלך ישוע בבית המקדש באולם שלמה
כד. ויסבו אתו היהודים ויאמרו עד־אנה תמשכנו בנפשנו אם־אתה הוא המשיח הגד־לנו לעין השמש
כה. ויען אתם ישוע הן הגדתי לכם ולא האמנתם בי המעשים אשר־אני עשה בשם אבי הם לי לעדות
כו. רק אתם לא תאמינו כי לא מצאני אתם כאשר אמרתי לכם
כז. צאני שמעות את־קלי ואני ידע אתן והנה הלכות אחרי
כח. וחיי עולם אתן להן לא תאבדנה לנצח ולא יחטף אתן איש מידי
כט. אבי אשר נתנן לי אדיר הוא מכל ואין איש אשר־יוכל לחטף אתהן מיד האב
לא. ויוסיפו היהודים וישאו אבנים לסקלו
לב. ויען אתם ישוע הן מעשים רבים טובים הראיתי לכם מאת האב על־אי־זה מן־המעשים האלה תסקלני
לג. ויענו אתו היהודים לאמר על־מעשה טוב לא נסקלך כי אם־על־חלול השם באשר כי אדם אתה והנך אמר לנפשך אלהים אתה
לד. ויען אתם ישוע הלא כתוב בתורתכם אני אמרתי אלהים אתם
לה. ועתה אם־אנשים נקראו אלהים אשר תורת האלהים אתם ודבר הכתוב אין להשיב
לו. איך תאמרון על־זה אשר קדשו האב וישלחהו בארץ מגדף אתה יען אמרתי בן־האלהים אני
לז. אם־לא עשיתי את־מעשי אבי לא תאמינו לי
לח. ואם־עשיתים אף כי לא־אביתם להאמין בי האמינו במעשי ידי למען תדעו ותאמינו כי האב בי ואני באב
לט. ויוסיפו ויבקשו לתפשו אך הוא נמלט מידם
מ. ויצא וישב אל־עבר הירדן אל־המקום אשר יוחנן היה מטבל שם בתחלה וישב שם
מא. ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא־נתן מופת אבל כל־אשר דבר על־האיש הזה אמת הוא
מב. ויאמינו־בו רבים במקום ההוא
| 
