א. השמרו לכם מעשות צדקה למראה עיני האדם פן שכר לא תשיגו מאת אביכם שבשמים
ב. לכן בעשותך צדקה לא תשמיע קול תרועה לפניך כאשר יעשו החנפים בבתי הכנסת וברחבות למען ישיגו כבוד לעיני בני־האדם אמן אני אמר לכם הנה שכרם לפניהם
ג. ואתה בעשותך צדקה אל־תדע שמאלך את אשר עשה ימינך
ד. למען תהיה צדקתך בסתר ואביך הראה בסתר גמולך בגלוי ישלם־לך
ה. וכי תבאו להתפלל אל־תהיו כאנשי חנף האהבים לעמד להתפלל בבתי הכנסת ופנות השוקים למען תיראינה אתם עיני בני־האדם אמן אני אמר לכם הנה שכרם לפניהם
ו. ואתה בתפלתך בא בחדריך וסגר דלתך בעדך והתפלל אל־אביך אשר סתר סביביו ואביך הראה בסתר גמולך בגלוי ישלם־לך
ז. וכאשר אתם מתפללים אל־תבטאו בשפתים כגוים אשר יחשב לבם כי־ישמעו בעטרת דברים
ח. לכן אל־תשוו למו כי ידע אביכם מה־מחסורכם טרם תשאלו מידו
ט. ואתם כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך
י. תבא מלכותך יעשה רצונך בארץ כאשר נעשה בשמים
יב. וסלח־לנו את־אשמתנו כאשר סלחים אנחנו לאשר אשמו לנו
יג. ואל־תביאנו לידי מסה כי אם־הצילנו מן־הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן
יד. כי אם־תסלחו לבני־אדם את־אשמתם גם־אביכם בשמים יסלח לכם
טו. ואם־לא תסלחו לבני־אדם את־אשמתם גם־אביכם לא־יסלח לכם אשמתכם
טז. וכי תצומו אל־תהיו כחנפי־לב מקדירי פנים אשר יפילו פניהם להודע לבני־אדם בתעניתם אמן אני אמר לכם הנה שכרם לפניהם
יז. ואתה כי תצום תסוך ראשך ותרחץ פניך
יח. ולא תודע לאדם בתעניתך כי אם־לאביך בסתר ואביך הראה בסתר גמולך בגלוי ישלם־לך
יט. לא תאצרו לכם אוצרות בקרב הארץ ששם יאכל עש ורקב וגנבים יחתרו ויגנבו
כ. אפס אצרו לכם אוצרות בשמים שם לא יאכל עש ורקב וגנבים לא יחתרו ולא יגנבו
כא. כי במקום אוצרך שם יהיה גם־לבך
כב. נר הגוף הוא העין לכן אם־עינך תמימה בכל־חדרי בטנך יהיה אור
כג. ואם־עינך רעה חשך בכל־חדרי בטנך ואם־האור בך חשך מה־גדול חשכך
כד. לא־יוכל איש לעבד אדנים שנים כי אם־ישנא את־האחד ואת־האחר יאהב או ידבק באחד והשני נמאס בעיניו לא תוכלו לעבד את־האלהים ואת־הממון
כה. לכן הנני אמר לכם לא תדאגו לנפשכם מה־תאכלו מה־תשתו ומה־כסות לכסות בשרכם הלא הנפש יקרה מאכל ובשר איש מכסותו
כו. הביטו אל־עוף השמים לא יזרעו לא יקצרו ולא יאספו למגורות ואביכם בשמים מכלכל אתם ואתם הלא נעליתם יתר הרבה עליהם
כז. ומי הוא החרד מכם יוכל להוסיף על־קומתו גמד אחד
כח. ולמה תדאגו לכסות התבוננו אל־שושני השדה איכה יעלו יציצו ולא ייגעון ולא יטוון
כט. ואני אמר לכם גם־שלמה בכל־הדרו לא־היה לבוש כאחת מהן
ל. ואם־ככה יעטה אלהים את־עשב השדה אשר יציץ היום ולמחרתו יתן בתנור אף כי־אתכם קטני אמנה
לא. לכן אל־תחרדו לאמר מה־נאכל ומה־נשתה או מה־נלבש
לב. כי כל־אלה מבקשים הגוים ואביכם בשמים ידע כי אלה מחסריכם המה
לג. אך בקשו ראשנה מלכות אלהים וצדקתו וכל־החפצים ההם ינתנו לכם מתנות נוספות
לד. לכן אל־תדאגו ליום מחר יום מחר ידאג לעצמו די ליום בצרתו
| 
