א. וירד מן־ההר והמון עם רב הלכים אחריו
ב. והנה איש מצרע בא וישתחו־לו לאמר אדני אם־חפץ אתה הלא תוכל לטהרני
ג. ויושט את־ידו ויגע־בו ישוע ויאמר חפץ אני וטהר ויטהר מצרעתו כרגע
ד. ויאמר אליו ישוע ראה אל־תגד לאיש רק לך והראה לעיני הכהן והקרב את־הקרבן אשר צוה משה לעדות להם
ה. וכאשר בא ישוע אל־כפר־נחום ויגש אליו שר־מאה אחד ויתחנן־לו לאמר
ו. אדני הנה נערי נפל למשכב בביתי נכה־עצמות ומענה מאד
ז. ויאמר אליו ישוע הנני בא ורפאתיו
ח. ויען שר־המאה ויאמר אדני נקלתי מזאת כי אתה תבא בצל קרתי אך רק דברה דבר והנער יחי
ט. כי גם־אני סר למשמעת ממשלה ואנשי סרים למשמעתי וכי אמר לאחד מהם לך וילך ולאחר בא ויבא ולעבדי עשה־זאת ויעשה
י. וישמע ישוע וישתאה ויאמר אל־ההלכים אחריו אמן אני מגיד לכם אמונה גדולה כמוה גם־בישראל לא מצאתי
יא. והנני אמר לכם כי רבים יבאו ממזרח וממערב וישבו במסבה עם־אברהם יצחק ויעקב במלכות השמים
יב. ובני המלכות ידחו אל־החשך החוצה שם יהיה בכי וחרק שנים
יג. ואל־שר־המאה אמר ישוע לך כאשר האמנת כן יקום לך ויחי הנער מחליו בשעה ההיא
יד. ויבא ישוע בית־פטרוס וירא את־חתנתו שכבת חולת קדחת
טו. ויגע בידה ותרף הקדחת ממנה ותקם ותשרת לפניהם
טז. ויהי בערב ויביאו אליו רבים אשר דבקו בם רוחות רעות ויגרש את־הרוחות בדבר־פיו ואת כל־החולים החיה מחלים
יז. למלאת את אשר נאמר ביד־ישעיהו הנביא לאמר חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם
יח. ויהי כראות ישוע המון עם רב סביב־לו ויצו לעבר משם אל־עבר הים
יט. ויגש אליו אחד הסופרים ויאמר לו רבי אלך אחריך אל־כל־אשר תלך
כ. ויאמר אליו ישוע השועלים חורים להם וצפור השמים קן לה ובן־האדם אין לו מקום להניח את־ראשו
כא. ואיש אחר מקרב תלמידיו אמר אליו אדני תנה־לי ללכת ולקבר את־אבי ראשנה
כב. ויאמר אליו ישוע לך אחרי והנח למתים לקבר את־מתיהם
כג. וירד באניה ותלמידיו ירדו עמו
כד. והנה סער גדול נעור בים עד־כסות הגלים את־האניה והוא נרדם
כה. ויגשו אליו ויעירהו ויקראו הושיעה אדנינו כי אבדנו
כו. ויאמר אליהם למה אתם חרדים קטני אמנה ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה גדולה
כז. ויתמהו האנשים לאמר מי הוא זה אשר גם־הרוחות והים מקשיבים לקלו
כח. ויהי כבאו אל־עבר הים אל־ארץ הגדרים ויפגשהו שני אנשים אשר דבקו בם רוחות רעות יצאים מבתי הקברות ופניהם זעפים עד־מאד עד־אשר לא יכל איש לעבר בדרך ההוא מפחד
כט. והנה הם צעקים לאמר מה־לנו ולך ישוע בן־האלהים האם באת לענותנו טרם באה העת
ל. ועדר חזירים רבים היה רעה שם מרחוק להם
לא. ויתחננו־לו הרוחות לאמר אם לגרשנו אתה אמר תנה־לנו לבוא בעדר החזירים
לב. ויאמר להם לכו ויצאו ויבאו בעדר החזירים והנה כל־העדר שטפו במורד אל־תוך הים ויאבדו במים
לג. והרעים נסו ויבאו העירה ויגידו את־כל אשר נהיתה ואת אשר קרה לאשר דבקו בם הרוחות הרעות
לד. והנה כל־העיר יצאה לקראת ישוע ויראהו ויפצרו־בו לעבר מגבולם
| 
