א. ואחרי־כן ראיתי ארבעה מלאכים עמדים על־ארבע כנפות הארץ ותפשים בארבע רוחתיה לבלתי תהי רוח נשבת לא בארץ ולא בים ולא בכל־עץ
ב. וארא מלאך אחר עלה ממזרח־שמש ונשא חותם אל־חי ויקרא בקול גדול אל־ארבעה המלאכים אשר הפקדה בידם להשחית את־הארץ ואת־הים
ג. ויאמר אל־תשחיתו את־הארץ ואת־הים ואת־העצים עד כי־חתמנו את־עבדי אלהינו על־מצחותיהם
ד. ואשמע את־מספר הנחתמים מאת אלף וארבעה וארבעים אלף אשר נחתמו מקרב כל־בני ישראל לשבטיהם
ה. למטה בני־יהודה נחתמו שנים עשר אלף למטה בני ראובן נחתמו שנים עשר אלף למטה בני־גד נחתמו שנים עשר אלף למטה בני־אשר נחתמו שנים עשר אלף
ו. למטה בני־נפתלי נחתמו שנים עשר אלף למטה בני־מנשה נחתמו שנים עשר אלף
ז. למטה בני־שמעון נחתמו שנים עשר אלף למטה בני־לוי נחתמו שנים עשר אלף למטה בני־יששכר נחתמו שנים עשר אלף
ח. למטה בני־זבלון נחתמו שנים עשר אלף למטה בני־יוסף נחתמו שנים עשר אלף למטה בני־בנימין נחתמו שנים עשר אלף
ט. אחרי־כן ראיתי והנה המון רב מאד אשר לא־יוכל איש לספר מקרב כל־הגוים והמשפחות והעמים והלשנות באו ויעמדו לפני הכסא ולפני השה מלבשים שמלות לבנות וכפות תמרים בידיהם
י. ויקראו בקול־גדול ויאמרו הישועה לאלהינו הישב על־הכסא ולשה
יא. וכל־המלאכים הנצבים סביב לכסא וסביב לזקנים ולארבע החיות נפלו על־פניהם לפני הכסא וישתחוו לאלהים
יב. ויאמרו אמן הברכה והתפארת והבינה והתודה והגדלה והגבורה והנצח לאלהינו עד־עולמי עולמים אמן
יג. ויען אחד מן־הזקנים ויאמר אלי מי אלה הם המלבשים שמלות לבנות ומאין באו
יד. ואמר אליו אדני אתה ידעת ויאמר אלי אלה הם הבאים מרב צרה אשר כבסו שמלתם בדם השה עד אשר הלבינו
טו. ועל־כן הם עמדים לפני כסא האלהים ומשרתים לפניו בהיכלו יומם ולילה והישב על־הכסא יגן עליהם
טז. לא ירעבו ולא יצמאו עוד ולא־יכם שרב ושמש
יז. כי השה אשר בתוך הכסא הוא ירעה אתם ועל־מבועי מים חיים ינהלם ומחה אלהים כל־דמעה מעיניהם
| 
