הרומיים, Chapter 14 יד

א. איש רפה ידים באמונה קבלהו בתוככם ולא לחקרי לב לשעיפיו ועשתנתיו    ב. יש מאמין כי כל־דבר נכון לו לאכל ורפה ידים זה יאכל ירק    ג. האכל כל־מאכל אל־יבוז לאשר איננו אכל ואשר איננו אכל אל־ישפט את־האכל כי־נשא פניו אלהים    ד. מי אתה כי־תשפט עבד לא־לך הן לאדניו הוא כי יקום וכי־יפל והוא יקום כי־רב כח יהוה להקימו    ה. יש מבדיל יום מעל יום ויש אשר יום כיום נחשב־לו יהי־נא כל־איש סמוך לבו בדעתו    ו. המכבד ימים ליהוה הוא מכבדם ואשר איננו מכבד ימים למען יהוה איננו מכבדם האכל אכל לשם יהוה כי־יודה לו ואשר איננו אכל לשם אלהים ויהודנו    ז. כי אין־איש מאתנו יחיה לנפשו ואין־איש ימות לנפשו    ח. כי אם־נחיה נחיה ליהוה וכי־נמות נמות ליהוה לכן כי־נחיה וכי־נמות ליהוה הננו    ט. כי הלא בעבור זאת מת המשיח ויקם וחי להשתרר כאדון על־המתים ועל־החיים    י. ואתה למה־זה תשפט את־אחיך או מדוע תבוז אתה לאחיך וכלנו למשפט נעמד לפני כסא דין אלהים    יא. כי כתוב חי־אני נאם יהוה כי לי תכרע כל־ברך וכל־לשון תודה לאלהים    יב. על־כן כל־איש ואיש לנפשו ישיב את־אלהים דבר    יג. ועתה לא נשפט עוד איש את־אחיו כי אם־נחרץ משפט לבלתי תת איש לפני אחיו מוקש או מכשול    יד. ידעתי גם־ידעתי בישוע אדנינו כי־אין דבר טמא מאליו ורק־טמא הוא למי אשר יחשבנו לטמא    טו. ואם־יעצב אחיך במאכלך אינך הלך עוד בארח אהבה אל־תשחת במאכלך את־אחיך אשר המשיח מת בעדו    טז. ואל־תתן ישרת נפשך לגדופים    יז. כי־מלכות אלהים איננה מאכל ומשתה כי אם־צדקה שלום וחדוה ברוח הקדש    יח. והעבד את־המשיח באלה רצוי הוא לאלהים ונחמד בעיני אנשים    יט. על־כן נרדפה־נא דרכי שלום לכונן איש את־רעהו    כ. אל־תהרס פעל אלהים על־דברת מאכל כל־דבר הוא טהור ורק רע הוא לאשר יאכלנו להתנקם בנפשו    כא. טוב לא־לאכל בשר לא־לשתות יין ולא־לעשות דבר אשר יהיה מכשול לב לאחיך או אשר יוקש־בו או ידיו תרפינה    כב. יש־לך אמונה תהי־לך לבדך לפני האלהים אשרי האיש אשר לבו לא ירשיענו באשר יבחר־לו    כג. אך אם־יאכל ולבו נפלג עליו ונשא עונו יען כי לא באמונה מעשהו וכל אשר נעשה בבלי אמונה חטא הוא