Luke, Chapter 6 ܘ

ܐ. הוא דין בשׁבתא כד מהלך ישׁוע בית זרעא תלמידוהי מלגין הוו שׁבלא ופרכין באידיהון ואכלין    ܒ. אנשׁין דין מן פרישׁא אמרין להון מנא עבדין אנתון מדם דלא שׁליט למעבד בשׁבתא    ܓ. ענא ישׁוע ואמר להון ולא הדא קריתון מדם דעבד דויד כד כפן הו ואילין דעמה    ܕ. דעל לביתה דאלהא ולחמא דפתורה דמריא נסב אכל ויהב לאילין דעמה הו דלא שׁליט הוא למאכל אלא לכהנא בלחוד    ܗ. ואמר להון דמרה הו דשׁבתא ברה דאנשׁא    ܘ. הוא דין לשׁבתא אחרתא על לכנושׁתא ומלף הוא ואית הוא תמן גברא דאידה דימינא יבישׁא הות    ܙ. וספרא ופרישׁא נטרין הוו לה דאן הו דמאסא בשׁבתא דנשׁכחון נאכלון קרצוהי    ܚ. הו דין ידע מחשׁבתהון ואמר להו גברא דיבישׁא אידה קום תא לך למצעת כנושׁתא וכד אתא וקם    ܛ. אמר להון ישׁוע אשׁאלכון מנא שׁליט בשׁבתא דטב למעבד או דבישׁ נפשׁא למחיו או למובדו    ܝ. וחר בהון בכלהון ואמר לה פשׁוט אידך ופשׁט ותקנת אידה איך חברתה    ܝܐ. הנון דין אתמליו חסמא וממללין הוו חד עם חד דמנא נעבדון לה לישׁוע    ܝܒ. הוא דין ביומתא הנון נפק ישׁוע לטורא למצליו ותמן אגה הוא בצלותה דאלהא    ܝܓ. וכד נגהת קרא לתלמידוהי וגבא מנהון תרעסר הנון דשׁליחא שׁמי אנון    ܝܕ. שׁשׁמעון הו דשׁמי כאפא ואנדראוס אחוהי ויעקוב ויוחנן ופיליפוס ובר-תולמי    ܝܗ. ומתי ותאומא ויעקוב בר חלפי ושׁמעון דמתקרא טננא    ܝܘ. ויהודא בר יעקוב ויהודא סכריוטא הו דהוא משׁלמנא    ܝܙ. ונחת עמהון ישׁוע וקם בפקעתא וכנשׁא סגיאא דתלמידוהי וסוגאא דכנשׁא דעמא מן כלה יהוד ומן אורשׁלם ומן ספר ימא דצור ודצידן    ܝܚ. דאתו דנשׁמעון מלתה ודנתאסון מן כורהניהון ואילין דמתאלצין מן רוחא טנפתא ומתאסין הוו    ܝܛ. וכלה כנשׁא בעין הוו למתקרבו לה חילא גיר נפק הוא מנה ולכלהון מאסא הוא    ܟ. וארים עינוהי על תלמידוהי ואמר טוביכון מסכנא דדילכון הי מלכותא דאלהא    ܟܐ. טוביכון אילין דכפנין השׁא דתסבעון טוביכון לדבכין השׁא דתגחכון    ܟܒ. טוביכון מא דסנין לכון בנינשׁא ומפרשׁין לכון ומחסדין לכון ומפקין שׁמכון איך בישׁא חלף ברה דאנשׁא    ܟܓ. חדו בהו יומא ודוצו דאגרכון סגי בשׁמיא הכנא גיר עבדין הוו אבהתהון לנביא    ܟܕ. שׁברם וי לכון עתירא דקבלתון בויאכון    ܟܗ. וי לכון סבעא דתכפנון וי לכון לדגחכין השׁא דתבכון ותתאבלון    ܟܘ. וי לכון כד נהוון אמרין עליכון בני אנשׁא דשׁפיר הכנא גיר עבדין הוו לנביא דדגלותא אבהתהון    ܟܙ. לכון דין אמר אנא לדשׁמעין אחבו לבעלדבביכון ועבדו דשׁפיר לאילין דסנין לכון    ܟܚ. וברכו לאילין דליטין לכון וצלו על אילין דדברין לכון בקטירא    ܟܛ. ולדמחא לך על פכך קרב לה אחרנא ומן מן דשׁקל מרטוטך לא תכלא אף כותינך    ܠ. לכל דשׁאל לך הב לה ומן מן דשׁקל דילך לא תתבע    ܠܐ. ואיכנא דצבין אנתון דנעבדון לכון בני אנשׁא הכות עבדו להון אף אנתון    ܠ ܒ. אן גיר מחבין אנתון לאילין דמחבין לכון אידא הי טיבותכון אף גיר חטיא לאילין דמחבין להון רחמין    ܠ ܓ. ואן עבדין אנתון דטב לאילין דמטאבין לכון אידא הי טיבותכון אף חטיא גיר הכנא עבדין    ܠ ܕ. שׁואן מוזפין אנתון למן דסברין אנתון דתתפרעון מנה אידא הי טיבותכון אף חטיא גיר לחטיא מוזפין דהכות נתפרעון    ܠ ܗ. ברם אחבו לבעלדבביכון ואטאבו להון ואוזפו ולא תפסקון סברא דאנשׁ ונהוא סגי אגרכון ותהוון בנוהי דרמא דהו בסים הו על בישׁא ועל כפורא    ܠ ܘ. הוו הכיל מרחמנא איכנא דאף אבוכון מרחמנא הו    ܠ ܙ. לא תדונון ולא מתתדינין אנתון לא תחיבון ולא מתחיבין אנתון שׁרו ותשׁתרון    ܠ ܚ. הבו ומתיהב לכון בכילתא טבתא ורקיעתא ומשׁפעתא נרמון בעוביכון בהי גיר כילתא דמכילין אנתון מתתכיל לכון    ܠ ܛ. ואמר הוא להון מתלא למא משׁך סמיא לסמיא למדברו לא תריהון בגומצא נפלין    ܡ. לית תלמידא דיתיר מן רבה כלנשׁ גיר דגמיר נהוא איך רבה    ܡܐ. מנא דין חזא אנת גלא דבעינה דאחוך קריתא דין דבעינך לא מתחזיא לך    ܡܒ. או איכנא משׁך אנת למאמר לאחוך אחי שׁבוק אפק גלא מן עינך דהא קריתא דבעינך דילך לא מתחזיא לך נסב באפא אפק לוקדם קריתא מן עינך והידין נתחזא לך למפקו גלא מן עינה דאחוך    ܡܓ. לא אית אילנא טבא דעבד פארא בישׁא אף לא אילנא בישׁא דעבד פארא טבא    ܡܕ. שׁכל אילנא גיר מן פארוהי הו מתידע לא גיר לקטין מן כובא תאנא אף לא מן סניא קטפין ענבא    ܡܗ. גברא טבא מן סימתא טבתא דבלבה מפק טבתא וגברא בישׁא מן סימתא בישׁתא דבלבה מפק בישׁתא מן תותרי לבא גיר ממללן ספותא    ܡܘ. מנא קרין אנתון לי מרי מרי ומדם דאמר אנא לא עבדין אנתון    ܡܙ. כל אנשׁ דאתא לותי ושׁמע מלי ועבד להין אחויכון למנא דמא    ܡܚ. דמא לגברא דבנא ביתא וחפר ועמק וסם שׁתאסא על שׁועא כד הוא דין מלאא אתטרי מלאא בביתא הו ולא אשׁך דנזיעיוהי סימא הות גיר שׁתאסתה על שׁועא    ܡܛ. והו דשׁמע ולא עבד דמא לגברא דבנא ביתה על עפרא דלא שׁתאסתא וכד אתטרי בה נהרא בר שׁעתה נפל והות מפולתה רבא דביתא הו