Genesis, Chapter 38 ܠ ܚ

ܐ. והוה בעידנא ההיא ונחת יהודה מנכסוי ואתפרשׁ מן אחוהי וסטא לות גברא עדולמאה ושׁמיה חירה    ܒ. וחמא תמן יהודה ברת גבר תגר ושׁמיה שׁוע וגיירה ועל לותה    ܓ. ואתעברת וילידת בר וקראת ית שׁמיה ער ארום בלא וולד עתיד לממת    ܕ. ואיתעברת תוב וילידת בר וקרת ית שׁמיה אונן ארום ברם עלוי עתיד אבוי לאתאבלא    ܗ. ואוסיפת תוב וילידת בר וקרת ית שׁמיה שׁלה ארום שׁלי יתה בעלה והוה בפסקת כד ילידת יתיה    ܘ. ונסיב יהודה איתא לער בוכריה ברת שׁם רבא ושׁמהא תמר    ܙ. והוה ער בוכרא דיהודה בישׁ קדם ייי דלא הוה משׁמשׁ עם אינתתיה יהיב זריעיה לאנתתיה כאורח כל ארעא ותקף רוגזא דייי עליה וקטליה ייי    ܚ. ואמר יהודה לאונן עול לות איתת אחוך ויבם יתה ואקם זרעא על שׁמא דאחוך    ܛ. וידע אונן ארום לא על שׁמיה איקרון בנין והוה כד הוה עליל לות אינתתיה דאחוי הוה מחבל עובדוי על ארעא דלא למקמה בנין על שׁמיה דאחוי    ܝ. ובאשׁ קדם ייי מה דעבד וקטע אוף ית יומוי    ܝܐ. ואמר יהודה לתמר כלתיה תיבי ארמלא בית אבוייך עד דירבי שׁלה ברי ארום אמר דילמא ימות אוף הוא הי כאחהי ואזלת תמר ויתיבת בית אבוהא    ܝܒ. וסגו יומיא ומיתת ברת שׁוע איתת יהודה ואתנחם יהודה וסליק על גזזי עניה הוא וחירה רחמיה עדולמאה לתמנת    ܝܓ. ואיתני לתמר למימר הא חמויך סליק לתמנת למיגז עניה    ܝܕ. ואעדת לבושׁי ארמלותא מינה וכסיית ברדידא ואעטפת ויתיבת בפרשׁת אורחין דכל עיינין מסתכלין תמן דעל שׁבילא דתמנת ארום חמת ארום רבא שׁלה והיא לא איתיהבת ליה לאינתו    ܝܗ. וחמיה יהודה והוה מדמיה באנפוי כנפקת ברא ארום כעיסת אפין הות בביתיה דיהודה ולא הוה יהודה רחים יתה    ܝܘ. וסטא לוותה לאורחא ואמר הבי כדון איעול לותיך ארום לא ידע ארום כלתיה היא ואמרת מה תתן לי ארום תיעול לותי    ܝܙ. ואמר אנא אשׁדר גידי בר עיזי מן ענא ואמרת אין תתן משׁכונא עד דתשׁדר    ܝܚ. ואמר מה משׁכונא דאתן לך ואמרת סיטומתך וחוטייך וחוטרך דבידך ויהב לה ועל לותה ואיתעברת ליה    ܝܛ. וקמת ואזלת ועדת רדידה מינה ולבישׁת לבישׁי ארמלותא    ܟ. ושׁדר יהודה ית גדי בר עיזי ביד רחמיה עדולמאה למיסב משׁכונא מידא דאיתתא ולא אשׁכחא אשׁכחה    ܟܐ. ושׁאיל ית אינשׁי אתרא למימר האן מטעיתא דהיא בסכות עיינין על אורחא ואמרו לא הוה הכא מטעיתא    ܟܒ. ותב לות יהודה ואמר לא אשׁכחתא אשׁכחתה ואוף אינשׁי אתרא אמרו לא הות הכא מטעיתא    ܟܓ. ואמר יהודה תיסב לה משׁכונייא דילמא נהוי לגחוך הא שׁדרית ית גדיא הדין ואנת לא אשׁכחתיה    ܟܕ. והוה בזמן תלת ירחין אשׁתמודעה דמעברה היא ואיתני ליהודה למימר זניית תמר כלתך ואוף הא מעברא לזנו ואמר יהודה הלא בת כהין היא הנפקוהא ותיתוקד    ܟܗ. תמר מיתאפקא לאיתוקדא ובעת תלת משׁכוניא ולא אשׁכחתנון תלת עיינהא לשׁמי מרומא וכן אמרת בבעו ברחמין מן -קדמך ייי עני יתי בהדא שׁעת אננקי ואנהר עייני ואשׁכח תלת סהדיי ואנא מקימא לך מן חרציי תלתא קדישׁייא דמקדשׁין שׁמך ונחתין לאתון נורא בבקעת דורא בה שׁעתא רמז קודשׁא למיכאל ואנהר עיינה ואשׁכחתנון ונסיבת יתהון וטלקת יתהון קמי רגלי דיינייא ואמרת גברא דאילין משׁכונייא דידיה מיניה אנא מעברא ואף-על-גב דאנא יקדא לית אנא מפרסמא ליה ברם מרי עלמא יתין בלבביה דיכיר יתהום וישׁיזב יתי מן דינא רבא הדין וכיון דחמא יתהום יהודה אכר יתהום בכן אמר בליביה טב לי בהית בעלמא הדין דהוא עלם עביר ולא נבהית באנפי אבהתיי צדיקייא בעלמא דאתי טב לי יקיד בעלמא הדין באישׁא טפייא ולא ניקד בעלמא דאתי באישׁא אכלא אשׁא דמיכלא קבל מיכלא היא לפום דאמרת ליעקב אבא אכר כדון פרגודא דברך לופום כן צרכית למשׁמע בבי דינא למן הינון סיטומתא וחוטיא וחוטרא האילין    ܟܘ. ואכר יהודה ואמר זכיא היא תמר מיני אתעברת וברת קלא נפלת משׁמייא ואמרת דמן -קדמי הוה פתגמא ואשׁתיזבו תריהום מן דינא ואמר בגין דלא יהבתא יהבתה לשׁלה ברי אירע יתי כדון ולא אוסף תוב למידעא למידעה במשׁכבא    ܟܙ. והוה בעידן מילדה והא תיומין במעהא    ܟܚ. והוה במולדה ופשׁט וולדא ית ידיה ונסבת חייתא וקטרת על ידיה חוט זהורי למימר דין נפק בקדמיתא    ܟܛ. והוה כד אתיב וולדא ית ידיה והא נפק אחוי ואמרת מה תקוף סגי תקיפתא ועלך אית למיתקוף דאנת עתיד למחסן מלכותא וקרת שׁמיה פרץ    ܠ. ובתר כדין נפק אחוי דעל ידיה קטיר חוט זהורי וקרת שׁמיה זרח