א. פולוס המקרא להיות שליח ישוע המשיח ברצון אלהים וסוסתניס אחינו:
ב. אל קהלת אלהים אשר בקורנתוס אל המקדשים במשיח ישוע הקרואים להיות קדשים עם כל הקראים בשם אדנינו ישוע המשיח בכל מקום שלהם ושלנו:
ג. חסד לכם ושלום מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח:
ד. אודה לאלהי בעבורכם בכל עת על חסד האלהים הנתן לכם במשיח ישוע:
ה. אשר עשרתם בו בכל בכל דבור ובכל דעת:
ו. באשר עדות המשיח התקימה בכם:
ז. עד כי לא חסרתם כל מתן החסד והנכם מחכים להתגלות אדנינו ישוע המשיח:
ח. אשר גם יקים אתכם ער עת קץ להיות נקיים ביום אדנינו ישוע המשיח:
ט. נאמן הוא האלהים אשר על פיו נקראתם לחברת בנו ישוע המשיח אדנינו:
י. והנני מזהיר אתכם אחי בשם אדנינו ישוע המשיח להיות כלכם פה אחד ולא תהיין מחלקות בקרבכם כי אם תכוננו יחד בלב אחד ובעצה אחת:
יא. כי הגד לי עליכם ביד בני בית כלואה כי יש מריבות ביניכם:
יב. וזאת אני אמר כי איש איש מכם זה אמר לפולוס וזה לאפולוס וזה לכיפא וזה למשיח הנני:
יג. הכי חלק המשיח הכי פולוס נצלב בעדכם או לשם פולוס נטבלתם:
יד. אודה לאלהים שלא טבלתי איש מכם כי אם את קרספוס ואת גיוס:
טו. פן יאמרו כי לשמי טבלתי:
טז. אך טבלתי גם את בני בית אסטפנוס ומלבד אלה אינני ידע אם טבלתי עוד איש אחר:
יז. כי לא שלחני המשיח לטבול כי אם לבשר לא בחכמת דברים למען אשר לא יהיה לריק צלב המשיח:
יח. כי דבר הצלב סכלות הוא לאבדים אבל לנו הנושעים גבורת אלהים הוא:
יט. כי כן כתוב אאבד חכמת חכמים ובינת נבונים אסתיר:
כ. איה חכם איה ספר איה דרש העולם הזה הלא סכל האלהים את חכמת העולם הזה:
כא. כי אחרי אשר בחכמת האלהים לא ידע העולם את האלהים בחכמה היה רצון לפניו להושיע בסכלות הקריאה את המאמינים:
כב. כי היהודים שאלים להם אות והיונים מבקשים חכמה:
כג. ואנחנו משמיעים את המשיח הצלוב מכשול ליהודים וסכלות ליונים:
כד. אבל למקראים הן מיהודים הן מיונים את המשיח אשר הוא גבורת אלהים וחכמת אלהים:
כה. יען כי סכלות האל חכמה היא מאדם וחלשת האל חזקה היא מאדם:
כו. כי ראו נא אחי את קריאתכם שלא רבים המה החכמים לפי הבשר לא רבים השליטים ולא רבים החרים:
כז. כי אם בסכל שבעולם בחר האל למען ביש את החכמים ובחלוש שבעולם בחר האל למען ביש את החזק:
כח. ובדלת העולם בחר האל ובנמאס ובאשר כאין למען בטל את אשר ישנו:
כט. כדי שלא יתהלל לפניו כל בשר:
ל. וממנו אתם במשיח ישוע אשר היה לנו לחכמה מאת האלהים ולצדקה ולקדוש ולפדיון:
לא. ויהי ככתוב המתהלל יתהלל ביהוה:
| 
