א. לכו בעקבותי כאשר גם אני הלך בעקבות המשיח:
ב. ועל זאת אני משבח אתכם אחי כי זכרתם אתי בכל לשמר את הקבלות כאשר מסרתי לכם:
ג. אך חפץ אנכי שתדעו כי ראש כל איש המשיח וראש האשה האיש וראש המשיח הוא האלהים:
ד. כל איש אשר יתפלל או יתנבא וראשו מכסה מבזה הוא את ראשו:
ה. וכל אשה אשר תתפלל או תתנבא וראשה פרוע מבזה היא את ראשה יען בזה היא כמו מגלחה:
ו. כי האשה אם לא תתכסה גם תתגלח ואם בזיון הוא לאשה להכסם או להתגלח תתכסה:
ז. והאיש איננו חיב לכסות את ראשו כי הוא צלם אלהים וכבודו אבל האשה היא כבוד האיש:
ח. כי אין האיש מן האשה כי אם האשה מן האיש:
ט. גם לא נברא האיש בעבור האשה כי אם האשה בעבור האיש:
י. על כן האשה חיבת להיות לה כפה על ראשה בעבור המלאכים:
יא. אבל אין האיש בלא אשה ואין האשה בלא איש באדון:
יב. כי כאשר האשה מן האיש כן גם האיש על ידי האשה וכל זאת מאלהים:
יג. שפטו נא בנפשכם הנאוה לאשה להתפלל אל האלהים בגלוי ראש:
יד. או הלא גם הטבע בעצמו ילמד אתכם כי איש אשר יגדל פרע שער ראשו חרפה היא לו:
טו. אבל האשה כי תגדל שערה פאר הוא לה כי נתן לה השער לצניף:
טז. ואם יחשב איש לערער עלינו אין לנו מנהג כזה ולא לקהלות האלהים:
יז. והנה בצותי את זאת לא אוכל לשבח אתכם על אשר תקהלו יחד לא להועיל כי אם לרעה:
יח. כי בראשונה שמעתי שיש מחלקות ביניכם כאשר תועדו בקהל ומקצתו אני מאמין:
יט. כי אף צריכות כתות להיות ביניכם למען יודעו הנאמנים בכם:
כ. ועתה כאשר תקהלו יחד אין זה לאכל סעודת האדון:
כא. כי כל אחד מקדים לקחת סעודתו בעת האכילה וזה ירעב וזה ישתכר:
כב. האין לכם בתים לאכל ולשתות בהם או התבוזו את קהל אלהים ותכלימו את אשר אין בידם מאומה מה אמר לכם העל זאת אשבח אתכם אינני משבח:
כג. כי כה קבלתי אנכי מן האדון את אשר גם מסרתי לכם כי האדון ישוע בלילה ההוא אשר נמסר בו לקח את הלחם:
כד. ויברך ויבצע ויאמר קחו אכלו זה גופי הנבצע בעדכם עשו זאת לזכרוני:
כה. וכן גם את הכוס אחר הסעודה ויאמר הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי עשו זאת לזכרוני בכל עת שתשתו:
כו. כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכוס הזאת הזכר תזכירו את מות אדנינו עד כי יבוא:
כז. לכן מי שיאכל מן הלחם הזה או ישתה מכוס האדון שלא כראוי יאשם לגוף אדנינו ולדמו:
כח. יבחן האיש את נפשו ואז יאכל מן הלחם וישתה מן הכוס:
כט. כי האכל והשתה שלא כראוי אכל ושתה דין לנפשו יען אשר לא הפלה את גוף האדון:
ל. בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות:
לא. כי אם נבחן את נפשנו לא נהיה נדונים:
לב. וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם:
לג. על כן אחי בהקהלכם יחד לאכל תחכו איש אל רעהו:
לד. וכי ירעב איש יאכל בביתו פן תקהלו לאשמה ויתר הדברים אתקן בבאי:
| 
