א. הן המאמר הראשון תאופילוס עשיתיהו על כל אשר החל ישוע לעשות וללמד:
ב. עד היום אשר לקח למרום אחרי צותו ברוח הקדש את השליחים אשר בחר בהם:
ג. ואשר גם התיצב להם חי אחרי ענותו באתות רבות בהראותו אליהם ארבעים יום וידבר על מלכות האלהים:
ד. ובאכלו לחם עמהם צוה אתם לבלתי סור מירושלים כי אם להוחיל להבטחת האב אשר שמעתם ממני:
ה. כי יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש בקרוב אחרי הימים האלה:
ו. ויהי כאשר נאספו יחדו וישאלהו לאמר אדנינו המשיב אתה בעת הזאת את המלוכה לישראל:
ז. ויאמר אליהם לא לכם לדעת העתים והזמנים אשר יעד האב בשלטנו:
ח. אבל תקבלו גבורה בבוא עליכם רוח הקדש והייתם עדי בירושלים ובכל יהודה ובשמרון ועד קצה הארץ:
ט. ויהי כדברו זאת העלה והם ראים וישאהו ענן מנגד עיניהם:
י. ויביטו אחריו השמימה בעברו והנה שני אנשים לבושי בדים נצבים עליהם:
יא. ויאמרו אתם אנשי הגליל מה תעמדו פה ועיניכם השמימה ישוע זה אשר לקח מאתכם השמימה כן בוא יבוא כאשר ראיתם אתו עלה השמימה:
יב. ויפנו וילכו ירושלימה מן ההר הנקרא הר הזיתים והוא קרוב לירושלים דרך תחום שבת:
יג. ויבאו העירה ויעלו אל העליה אשר היו ישבים בה פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי פילפוס ותומא בר תלמי ומתי יעקב בן חלפי ושמעון הקנא ויהודה בן יעקב:
יד. כל אלה היו שקדים יחדו בלב אחד להתפלל ולהתחנן ועמהם הנשים ומרים אם ישוע וגם אחיו:
טו. ובימים האלה קם פטרוס בתוך התלמידים ומספר שמות הנקהלים יחד כמאה ועשרים ויאמר:
טז. אנשים אחים מן הצרך היה כי ימלא הכתוב ההוא אשר דבר מקדם רוח הקדש בפי דוד על יהודה אשר היה מוליך את תפשי ישוע:
יז. כי היה נמנה אתנו וזכה בגורל השרות הזה:
יח. והנה הוא קנה לו שדה במחיר הרשעה ויפל על פניו ארצה ויבקע בתוך וישפכו כל מעיו:
יט. וגם נודעה זאת לכל ישבי ירושלים ויקרא בשפתם לשדה ההוא חקל דמא הוא שדה הדם:
כ. כי כתוב בספר תהלים תהי טירתו נשמה ואל יהי בה ישב ופקדתו יקח אחר:
כא. ועל כן מן הצרך כי מן האנשים האלה אשר התהלכו אתנו כל ימי היות אדנינו ישוע יוצא ובא לפנינו:
כב. החל מטבילת יוחנן עד יום הלקחו מאתנו כי אחד מהם יהיה לעד עמנו על קומו מן המתים:
כג. ויעמידו שנים את יוסף הנקרא בר שבא והוא מכנה יוסטוס ואת מתיה:
כד. ויתפללו ויאמרו אתה אדני היודע כל הלבבות הראה נא מן השנים האלה את האחד אשר בחרת בו:
כה. לקחת את גורל השרות הזה והשליחות אשר סר ממנה יהודה להלך אל מקומו:
כו. ויפילו גורלות ויפל הגורל על מתיה ויספח אל עשתי עשר השליחים:
| 
