א. ושאול עודנו יפח זעם ורצח על תלמידי האדון ויבא אל הכהן הגדול:
ב. וישאל מאתו מכתבים לדמשק אל בתי הכנסיות למען אשר יאסר את אשר ימצא בדרך ההיא אנשים או נשים ויביאם ירושלים:
ג. ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה פתאם נגה עליו מסביב אור מן השמים:
ד. ויפל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדפני:
ה. ויאמר מי אתה אדני ויאמר האדון אנכי ישוע אשר אתה רודף קשה לך לבעט בדרבנות:
ו. והוא חרד ונבעת ויאמר אדני מה תחפץ ואעשה ויען האדון קום לך העירה ויאמר לך את אשר עליך לעשות:
ז. והאנשים אשר הלכו אתו עמדו נאלמים כי שמעו את הקול ואיש לא הביטו:
ח. ויקם שאול מן הארץ ובפתחו את עיניו לא ראה איש ויחזיקו בידו ויוליכהו לדמשק:
ט. ויחשכו עיניו מראות שלשת ימים ולא אכל ולא שתה:
י. ותלמיד אחד היה בדמשק חנניה שמו ויאמר אליו האדון במחזה חנניה ויאמר הנני אדני:
יא. ויאמר אליו האדון קום לך אל הרחוב הנקרא הישר ושאל בבית יהודה לאיש טרסי ושמו שאול כי הנה הוא מתפלל:
יב. וירא במחזה והנה איש ושמו חנניה בא החדרה ושם עליו את ידו למען ישוב ויראה:
יג. ויען חנניה ויאמר אדני שמעתי רבים מספרים על האיש הזה כמה רעות עשה לקדושיך בירושלים:
יד. וגם פה רשיון יש לו מאת ראשי הכהנים לאסר את כל הקראים בשמך:
טו. ויאמר אליו האדון לך כי כלי חפץ הוא לי לשאת את שמי לפני גוים ומלכים ולפני בני ישראל:
טז. כי אני אראהו כמה יש לו לסבל למען שמי:
יז. וילך חנניה ויבא הביתה וישם את ידיו עליו ויאמר שאול אחי האדון ישוע הנראה אליך בדרך אשר באת בה שלחני למען תשוב ותראה ותמלא רוח הקדש:
יח. וכרגע נפלו מעל עיניו כמו קשקשים וישב פתאם לראות ויקם ויטבל:
יט. ויאכל לחם ויחזק וישב שאול ימים אחדים עם התלמידים אשר בדמשק:
כ. וימהר ויקרא בבתי הכנסיות את המשיח לאמר כי הוא הוא בן האלהים:
כא. וישתוממו כל השמעים ויאמרו הלא זה הוא אשר האביד בירושלים את קראי השם הזה ולמען זאת בא הנה להביאם אסורים לפני ראשי הכהנים:
כב. ושאול היה הולך וחזק ויהם את היהודים ישבי דמשק בהוכיחו כי זה הוא המשיח:
כג. ויהי כי ארכו לו שם הימים ויועצו היהודים יחדו להמיתו:
כד. ויודע לשאול ארבם והמה שמרו את השערים יומם ולילה למען ימיתהו:
כה. ויקחו אתו התלמידים לילה ויורידהו בסל בעד החומה:
כו. ויהי כבוא שאול ירושלימה ויבקש להלות אל התלמידים וייראו כלם מפניו ולא האמינו כי תלמיד הוא:
כז. ויקח אתו בר נבא ויביאהו אל השליחים ויספר להם את אשר ראה בדרך את האדון וכי הוא דבר אליו ואיך בדמשק השמיע בבטחון את שם ישוע:
כח. ויהי אתם יוצא ובא בירושלים:
כט. ויקרא בבטחון בשם האדון ישוע וידבר ויתוכח גם עם היהודים היונים והם זממו להמיתו:
ל. וישמעו האחים ויורידו אתו לקסרין וישלחהו אל טרסוס:
לא. ויהי שלום לקהלות בכל מקמות יהודה והגליל ושמרון ותבנינה ותתהלכנה ביראת האדון ותרבינה בנחמת רוח הקדש:
לב. ויהי בסבב פטרוס בכל המקמות וירד גם אל הקדושים אשר ישבו בלד:
לג. וימצא שם איש שמו אניס והוא שכב על משכבו זה שמנה שנים והוא נכה אברים:
לד. ויאמר אליו פטרוס אניס רפאך ישוע המשיח קום הצע לך אתה ויקם פתאם:
לה. ויראו אותו כל ישבי לד והשרון ויפנו אל האדון:
לו. ותלמידה ביפו ושמה טביתא תרגומו צביה והיא מלאה מעשים טובים וצדקות אשר עשתה:
לז. ויהי בימים ההם ותחלה ותמת וירחצו אתה וישימוה בעליה:
לח. ולד קרובה היא ליפו וישמעו התלמידים כי פטרוס שם וישלחו אליו שני אנשים ויפצרו בו לבלתי העצל לעבר אליהם:
לט. ויקם פטרוס וילך אתם ובבאו העלהו אל העליה ותנשנה אליו כל האלמנות בוכיות ומראות לו את הכתנת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עמהן:
מ. ויוצא פטרוס את כלם החוצה ויכרע על ברכיו ויתפלל ויפן אל גויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את עיניה ותרא את פטרוס ותתעודד:
מא. וישלח ידו ויקם אתה ויקרא את הקדושים ואת האלמנות ויעמד אתה חיה לפניהם:
מב. ויודע הדבר בכל יפו ויאמינו רבים באדון:
מג. ויואל לשבת ביפו ימים רבים עם בורסי אחד ושמו שמעון:
| 
