א. אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב:
ב. אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע:
ג. ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם:
ד. אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי:
ה. בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר:
ו. יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה:
ז. פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת:
ח. ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם:
ט. ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם:
י. יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב:
יא. יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם:
יב. איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם:
יג. הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם:
יד. ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות:
טו. ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם:
טז. ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו:
יז. לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו:
יח. ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון:
יט. ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע:
כ. ואמר אלכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו:
כא. ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל תירא ואל תחת:
כב. ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן:
כג. וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט:
כד. ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה:
כה. ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו:
כו. ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם:
כז. ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו:
כח. אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם:
כט. ואמר אלכם לא תערצון ולא תיראון מהם:
ל. יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם:
לא. ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה:
לב. ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם:
לג. ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם:
לד. וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר:
לה. אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם:
לו. זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו יען אשר מלא אחרי יהוה:
לז. גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם:
לח. יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל:
לט. וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה:
מ. ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף:
מא. ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה:
מב. ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם:
מג. ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה:
מד. ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה:
מה. ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם:
מו. ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם:
| 
