א. שמר רגליך כאשר תלך אל בית האלהים וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע:
ב. אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים:
ג. כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים:
ד. כאשר תדר נדר לאלהים אל תאחר לשלמו כי אין חפץ בכסילים את אשר תדר שלם:
ה. טוב אשר לא תדר משתדור ולא תשלם:
ו. אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך:
ז. כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא:
ח. אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם:
ט. ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד:
י. אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל:
יא. ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראית עיניו:
יב. מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון:
יג. יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו:
יד. ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה:
טו. כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו:
טז. וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח:
יז. גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף:
יח. הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמל תחת השמש מספר ימי חיו אשר נתן לו האלהים כי הוא חלקו:
יט. גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו זה מתת אלהים היא:
כ. כי לא הרבה יזכר את ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו:
| 
