א. ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם:
ב. כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם:
ג. אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו:
ד. אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו:
ה. ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי:
ו. והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם:
ז. וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים:
ח. אם רעה בעיני אדניה אשר לא יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה:
ט. ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה:
י. אם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע:
יא. ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף:
יב. מכה איש ומת מות יומת:
יג. ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה:
יד. וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות:
טו. ומכה אביו ואמו מות יומת:
טז. וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת:
יז. ומקלל אביו ואמו מות יומת:
יח. וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב:
יט. אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא:
כ. וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם:
כא. אך אם יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא:
כב. וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים:
כג. ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש:
כד. עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל:
כה. כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה:
כו. וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו:
כז. ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו:
כח. וכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי:
כט. ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת:
ל. אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו:
לא. או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו:
לב. אם עבד יגח השור או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל:
לג. וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור:
לד. בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו:
לה. וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון:
לו. או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו:
| 
