א. וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם:
ב. וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר:
ג. ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה:
ד. ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו:
ה. ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו:
ו. ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן:
ז. ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו:
ח. ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן:
ט. עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא:
י. ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו:
יא. וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך:
יב. ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה:
יג. ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה:
יד. ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים:
טו. ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך:
טז. וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל:
יז. ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה:
יח. ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה:
יט. ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי:
כ. ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה:
כא. ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה:
כב. ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה:
כג. ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה:
כד. ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה:
כה. ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני:
כו. ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה:
כז. מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות:
כח. ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה:
כט. ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה:
ל. ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות:
לא. וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה:
לב. ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי:
לג. ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון:
לד. ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי:
לה. ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת:
| 
