א. כי האמונה היא חסן הבטחון במקוה והוכחת דברים לא נראים:
ג. באמונה נבין כי העולמות נעשו בדבר האלהים למען אשר יצא הנראה מן הנעלם:
ד. באמונה הקריב הבל לאלהים זבח טוב מקין אשר היה לו לעדות כי צדיק הוא בהעיד אלהים על מנחתיו ובה עודנו מדבר אחרי מותו:
ה. באמונה לקח חנוך לבלתי ראותו המות ואיננו כי לקח אתו אלהים והועד עליו לפני הלקחו כי את האלהים התהלך:
ו. ובלי אמונה לא יוכל איש להיות רצוי אל האלהים כי כל הקרב אליו צריך להאמין כי יש אלהים וגמול הוא משיב לדרשיו:
ז. באמונה בנה נח ביראת יהוה את התבה להצלת ביתו אתרי אשר צוה על דברים לא נראים עדין וירשע בה את העולם ויהי לירש הצדקה עקב האמונה:
ח. באמונה שמע אברהם כאשר נקרא ללכת אל הארץ אשר יירשנה ויצא ולא ידע אנה יבוא:
ט. באמונה היה גר בארץ ההבטחה כמו בנכריה וישב באהלים הוא ויצחק ויעקב אשר ירשו עמו ההבטחה ההיא:
י. כי חכה לעיר אשר יסודתה נאמנה ובונה ומכוננה האלהים:
יא. באמונה שרה גם היא קבלה הכח להזריע ותלד אחרי בלתה כי חשבה לנאמן את המבטיח:
יב. על כן מאחד אשר כמעט מת גופו יצאו ככוכבי השמים לרב וכחול על שפת הים אשר לא יספר:
יג. כפי אמונה מתו כל אלה ולא השיגו את ההבטחות רק מרחוק ראו אותן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי גרים הם ותושבים בארץ:
יד. הלא המדברים כזאת יודיעו כי הם מבקשי ארץ מושב:
טו. ואם היתה דעתם על הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הלא היה בידם לשוב אליה:
טז. אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל כן לא בוש האלהים להקרא אלהיהם כי הכין להם עיר:
יז. באמונה העלה אברהם את יצחק כאשר נסה ואת יחידו הקריב המקבל את ההבטחות:
יח. אשר נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע:
יט. ויחשב בלבו כי יכול יוכל אלהים להחיות גם את המתים על כן גם הושב אליו להיות למשל:
כ. באמונה ברך יצחק את יעקב ואת עשו וידבר על העתידות:
כא. באמונה ברך יעקב את שני בני יוסף לפני מותו וישתחו על ראש המטה:
כב. באמונה הזכיר יוסף בקרב קצו את יציאת בני ישראל ויצו על אדות עצמותיו:
כג. באמונה הצפינו את משה אבותיו שלשה ירחים אהרי הולדו כראתם את הילד כי טוב הוא ולא יראו את מצות המלך:
כד. באמונה מאן משה כאשר גדל להקרא בן לבת פרעה:
כה. ויבחר לסבל את עני עם אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא:
כו. בחשבו את חרפת המשיח לעשר גדול מאצרות מצרים כי הביט אל הגמול:
כז. באמונה עזב את ארץ מצרים ולא ירא מחמת המלך כי היה כראה אשר איננו נראה ויתחזק:
כח. באמונה עשה את הפסח ונתינת הדם למען אשר לא יגע המשחית בבכוריהם:
כט. באמונה עברו את ים סוף ביבשה אשר נסו מצרים גם המה לעבר בו ויטבעו:
ל. באמונה נפלו חומות יריחו אחרי הקיפו אותן שבעת ימים:
לא. באמונה לא אבדה רחב הזונה עם הסוררים כי אספה את המרגלים אל ביתה בשלום:
לב. ומה אמר עוד הן תקצר לי העת אם אספר מעשי גדעון וברק ושמשון ויפתח ודוד ושמואל והנביאים:
לג. אשר באמונה כבשו ממלכות ופעלו צדק והשגו הבטחות וסכרו פי אריות:
לד. וכבו גבורת האש ונמלטו מפי החרב והתחזקו מחלים ועשו חיל במלחמה והפילו מחנות זרים:
לה. נשים לקחו מתחיה את מתיהן ואחרים רטשו בענוים ולא אבו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה:
לו. מהם נסו בתעלולים ובמכות וגם נמסרו לכבל ומסגר:
לז. נסקלו באבנים נסרו במגרה נבחנו ביסורים מתו לפי חרב וינעו עטופי עורת כבשים ועזים בחסר ובעצר רעה ויגון:
לח. אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ:
לט. וכל אלה אף היתה להם העדות בגלל אמונתם לא קבלו את ההבטחה:
מ. למען אשר לא ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה:
| 
