א. לכן גם אנחנו אשר ענן עדים רב כזה סבב אתנו נשליכה ממנו כל טרח והחטא המקיף עלינו ונרוצה בתוחלת את המרוצה הערוכה לפנינו:
ב. ונביטה אל ישוע ראש האמונה ומשלימה אשר בעד השמחה השמורה לו סבל את הצלב ויבז החרפה וישב לימין כסא האלהים:
ג. התבוננו אליו אשר נשא כלמת חטאים גדולה כזאת למען לא תיעפו ולא תיגעו בנפשותיכם:
ד. עדין לא עמדתם עד לדם במלחמתכם עם החטא:
ה. ותשכחו דבר הנחומים המדבר אליכם כמו אל בנים לאמר מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו:
ו. כי את אשר יאהב יהוה יוכיח יכאב את בן ירצה:
ז. אם סבלים אתם מוסר דעו כי כאב עם בניו כן מתנהג אלהים עמכם כי איה הבן אשר אביו לא ייסרנו:
ח. אך אם תהיו באין מוסר אשר היה מנת כלם אז ממזרים אתם ולא בנים:
ט. ועוד אם אבות בשרנו היו מיסרים אתנו ונירא מהם אף כי נכנע לפני אבי הרוחות ונחיה:
י. כי המה יסרונו כטוב בעיניהם לימים מעטים אבל זה להועיל למען יהיה לנו חלק בקדשתו:
יא. וכל מוסר בעת עברו עלינו איננו שמחה בעינינו כי אם יגון אולם באחריתו יתן פרי שלום לצדקה למלמדים בו:
יב. על כן חזקו ידים רפות וברכים כשלות:
יג. ומעגל רגליכם פלסו למען לא תטה הצלעה מן הדרך כי אם תרפא:
יד. רדפו את השלום עם כל אדם ואת הקדשה אשר בלעדיה לא יראה איש את האדון:
טו. והזהרו פן יש בכם איש מתאחר מחסד אלהים פן יוגיעכם שרש פרה לענה ויטמאו בו רבים:
טז. פן ימצא בכם זנה או חלל כעשו אשר בנזיד אחד מכר את בכורתו:
יז. הלא ידעתם כי גם נמאס אחרי כן כאשר רצה לרשת את הברכה כי לא מצא מקום לתשובה אף בקש אותה בדמעות:
יח. כי לא באתם אל הר נמשש ובער באש ולא אל ענן וערפל וסערה:
יט. ולא לקול שופר ולקול הדברים אשר שמעיו בקשו שלא יוסיף לדבר עמהם עוד:
כ. כי לא יכלו לשאת את אשר צוו ואם בהמה תגע בהר סקל תקסל או ירה תירה בחצים:
כא. והמראה היה נורא עד מאד ויאמר משה יגרתי וחרדתי:
כב. כי אם באתם אל הר ציון ואל עיר אלהים חיים אל ירושלים שבשמים:
כג. ואל עצרת רבבות המלאכים ועדת הבכורים הכתובים בשמים ואל אלהים שפט הכל ואל רוחות הצדיקים הנשלמים:
כד. ואל ישוע סרסר הברית החדשה ואל דם ההזאה המיטיב דבר מדם הבל:
כה. לכן ראו פן תמאנו לשמע אל המדבר כי הן לא נמלטו המאנים לשמע אל המדבר עמהם בארץ אף אנחנו אם נמאן לשמע בקול המדבר מן השמים:
כו. אשר קולו הרעיש אז את הארץ ועתה זה הבטיח לאמר עוד אחת ואני מרעיש לא לבד את הארץ כי גם את השמים:
כז. וזו עוד אחת שאמר משמיע חליפת הנרעשים אשר הם עשוים למען יעמד אשר איננו נרעש:
כח. לכן אנחנו המקבלים מלכות אשר לא תמוט נבאה נא בתודה ונעבד בה את האלהים לרצון לו בצניעות וביראה:
כט. כי אלהינו אש אכלה הוא:
| 
