א. הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו:
ב. להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו:
ג. ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם:
ד. בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה:
ה. הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי:
ו. בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשימו מרמס כחמר חוצות:
ז. והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט:
ח. כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים:
ט. הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון:
י. כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון:
יא. הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה:
יב. והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו:
יג. כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים:
יד. ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף:
טו. היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט את מרימיו כהרים מטה לא עץ:
טז. לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש:
יז. והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד:
יח. וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס:
יט. ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם:
כ. והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל באמת:
כא. שאר ישוב שאר יעקב אל אל גבור:
כב. כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה:
כג. כי כלה ונחרצה אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ:
כד. לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים:
כה. כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם:
כו. ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים:
כז. והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן:
כח. בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו:
כט. עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה:
ל. צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות:
לא. נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו:
לב. עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית ציון גבעת ירושלם:
לג. הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו:
לד. ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול:
| 
