ב. שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי:
ג. כי אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל:
ד. משפט נבחרה לנו נדעה בינינו מה טוב:
ה. כי אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי:
ו. על משפטי אכזב אנוש חצי בלי פשע:
ז. מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים:
ח. וארח לחברה עם פעלי און וללכת עם אנשי רשע:
ט. כי אמר לא יסכן גבר ברצתו עם אלהים:
י. לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול:
יא. כי פעל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו:
יב. אף אמנם אל לא ירשיע ושדי לא יעות משפט:
יג. מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה:
יד. אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף:
טו. יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב:
טז. ואם בינה שמעה זאת האזינה לקול מלי:
יז. האף שונא משפט יחבוש ואם צדיק כביר תרשיע:
יח. האמר למלך בליעל רשע אל נדיבים:
יט. אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כלם:
כ. רגע ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד:
כא. כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה:
כב. אין חשך ואין צלמות להסתר שם פעלי און:
כג. כי לא על איש ישים עוד להלך אל אל במשפט:
כד. ירע כבירים לא חקר ויעמד אחרים תחתם:
כה. לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו:
כו. תחת רשעים ספקם במקום ראים:
כז. אשר על כן סרו מאחריו וכל דרכיו לא השכילו:
כח. להביא עליו צעקת דל וצעקת עניים ישמע:
כט. והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד:
ל. ממלך אדם חנף ממקשי עם:
לא. כי אל אל האמר נשאתי לא אחבל:
לב. בלעדי אחזה אתה הרני אם עול פעלתי לא אסיף:
לג. המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר:
לד. אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי:
לה. איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל:
לו. אבי יבחן איוב עד נצח על תשבת באנשי און:
לז. כי יסיף על חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל:
| 
