א. ויהי איש אחד בתוך הפרושים ושמו נקדימון שר ליהודים:
ב. ויבא אל ישוע לילה ויאמר אליו רבי ידענו כי אתה מורה מאת אלהים באת כי לא יוכל איש לעשות האתות אשר אתה עשה בלתי אם האלהים עמו:
ג. ויען ישוע ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מלמעלה לא יוכל לראות מלכות האלהים:
ד. ויאמר אליו נקדימון איך יולד אדם והוא זקן הכי שוב ישוב אל בטן אמו ויולד:
ה. ויען ישוע אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות האלהים:
ו. הנולד מן הבשר בשר הוא והנולד מן הרוח רוח הוא:
ז. אל תתמה על אמרי לך כי עליכם להולד מלמעלה:
ח. הרוח באשר יחפץ שם הוא נשב ואתה תשמע את קולו אך לא תדע מאין בא ואנה הוא הולך כן כל הנולד מן הרוח:
ט. ויען נקדימון ויאמר אליו איכה תהיה כזאת:
י. ויען ישוע ויאמר אליו רבן של ישראל אתה וזאת לא ידעת:
יא. אמן אמן אני אמר לך כי את אשר ידענו נדבר ואת אשר ראינו נעיד ואתם לא תקבלו עדותנו:
יב. אם אמרתי אליכם דברי הארץ ואינכם מאמינים איך תאמינו באמרי אליכם דברי השמים:
יג. ואיש לא עלה השמימה בלתי אם אשר ירד מן השמים בן האדם אשר הוא בשמים:
יד. וכאשר הגביה משה את הנחש במדבר כן צריך בן האדם להנשא:
טו. למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים:
טז. כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים:
יז. כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם:
יח. המאמין בו לא ידון ואשר לא יאמין בו כבר נדון כי לא האמין בשם בן האלהים היחיד:
יט. וזה הוא הדין כי האור בא אל העולם ובני האדם אהבו החשך מן האור כי רעים מעשיהם:
כ. כי כל פעל עולה ישנא את האור ולא יבא לאור פן יוכחו מעשיו:
כא. אבל עשה האמת יבא לאור למען יגלו מעשיו כי נעשו באלהים:
כב. ויהי אחרי הדברים האלה ויבא ישוע ותלמידיו אל ארץ יהודה ויגר שם עמהם ויטבל:
כג. וגם יוחנן היה טבל בעינון קרוב לשלם כי שמה מים לרב ויבאו ויטבלו:
כד. כי עוד לא נתן יוחנן אל בית הסהר:
כה. ויהי ריב בין תלמידי יוחנן ובין היהודים על דבר הטהרה:
כו. ויבאו אל יוחנן ויאמרו אליו רבי האיש אשר היה עמך בעבר הירדן ואשר העידת לו הנו טבל וכלם באים אליו:
כז. ויען יוחנן לא יוכל איש לקחת דבר בלתי אם נתן לו מן השמים:
כח. ואתם עדי כי אמרתי אנכי אינני המשיח רק שלוח אני לפניו:
כט. אשר לו הכלה הוא החתן ורע החתן העמד ושמע אתו שמוח ישמח לקול החתן הנה שמחתי זאת עתה שלמה:
ל. הוא יגדל הלוך וגדל ואני אחסר הלוך וחסור:
לא. הבא ממעל נעלה על כל ואשר מארץ מארץ הוא ומארץ ידבר הבא משמים נעלה על כל:
לב. ואת אשר ראה ושמע את זאת יעיד ואין מקבל עדותו:
לג. ואשר קבל עדותו חתום חתם כי האלהים אמת:
לד. כי את אשר שלחו אלהים דברי אלהים ידבר כי לא במדה נתן אלהים את הרוח:
לה. האב אהב את בנו ואת כל נתן בידו:
לו. כל המאמין בבן יש לו חיי עולמים ואשר לא יאמין בבן לא יראה חיים כי אם חרון אלהים ישכן עליו:
| 
