א. אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו:
ב. ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות:
ג. ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה:
ד. כי לא יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם אתה עשה כאלה הגלה אל העולם:
ה. כי אחיו גם הם לא האמינו בו:
ו. ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה:
ז. לא יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו:
ח. עלו אתם לחג את החג אני לא אעלה אל החג הזה כי עתי לא מלאה עד עתה:
י. ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר:
יא. והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איה הוא:
יב. ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם:
יג. אך אין איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים:
יד. ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד:
טו. ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד:
טז. ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני:
יז. האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר:
יח. המדבר מנפשי כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו:
יט. הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני:
כ. ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך:
כא. ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו:
כב. משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר:
כג. ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת:
כד. אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו:
כה. ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו:
כו. והנה הוא דבר בגלוי ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי באמת זה הוא המשיח:
כז. אך את זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא המשיח לא ידע איש אי מזה הוא:
כח. אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף ידעתם מאין אני ומנפשי לא באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם:
כט. ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני:
ל. ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח בו יד כי לא בא עתו:
לא. ורבים מן העם האמינו בו ויאמרו אם יבא המשיח הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה:
לב. והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו:
לג. ויאמר אליהם ישוע אך למצער עודני עמכם והלכתי אל אשר שלחני:
לד. תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא:
לה. ויאמרו היהודים איש רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הכי ילך אל הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון:
לו. מה זה הדבר אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא:
לז. ויהי ביום החג האחרון הגדול עמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא נא אלי וישתה:
לח. המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים:
לט. וזאת אמר על הרוח אשר יקחהו המאמינים בו כי לא נתן רוח הקדש עדנה יען אשר ישוע עוד לא נתפאר:
מ. ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא:
מא. ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן הגליל יבא המשיח:
מב. הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח:
מג. ותהי מחלקת בתוך העם על אדותיו:
מד. ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד:
מה. וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו:
מו. ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה:
מז. ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם:
מח. הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים:
מט. רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה:
נ. ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם:
נא. התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה:
נב. ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל:
| 
