א. ויהי הוא מתפלל במקום אחד ויאמר אליו אחד מתלמידיו אחרי כלותו אדני למדנו להתפלל כאשר למד גם יוחנן את תלמידיו:
ב. ויאמר אליהם כי תתפללו אמרו אבינו שבשמים יתקדש שמך תבוא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ:
ג. את לחם חקנו תן לנו יום יום:
ד. וסלח לנו את חובתנו כי סלחים גם אנחנו לכל החיב לנו ואל תביאנו לידי נסיון כי אם הצילנו מן הרע:
ה. ויאמר אליהם מי בכם אשר יהיה לו אהב והלך ובא אליו בחצות הלילה ואמר אליו ידידי הלוני שלשת ככרות לחם:
ו. כי אהבי בא אלי מן הדרך ואין לי דבר לשום לפניו:
ז. והוא מלפנים יענה ויאמר אל תוגיעני כי כבר נסגרה הדלת וילדי שוכבים עמדי במטה לא אוכל לקום ולתת לך:
ח. אני אמר לכם גם כי לא יקום לתת לו על היותו אהבו יקום בעבור עזות פניו ויתן לו ככל צרכו:
ט. וגם אני אמר לכם שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם:
י. כי כל השאל יקבל והדרש ימצא ולדפק יפתח:
יא. ומי בכם האב אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן ואם דג היתן לו נחש תחת הדג:
יב. או כי ישאלנו ביצה היתן לו עקרב:
יג. הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי האב מן השמים יתן את רוח הקדש לשאלים מאתו:
יד. ויהי היום ויגרש שד והוא אלם ויהי אחרי צאת השד וידבר האלם ויתמהו העם:
טו. ויש אשר אמרו בבעל זבוב שר השדים הוא מגרש את השדים:
טז. ויש אשר נסוהו וישאלו ממנו אות מן השמים:
יז. והוא ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב ובית יפל על בית:
יח. וגם השטן אם נחלק על עצמו איככה תכון ממלכתו כי אמרתם שבבעל זבוב מגרש אני את השדים:
יט. ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם:
כ. ואם באצבע אלהים מגרש אני את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים:
כא. בהיות הגבור שמר את חצרו והוא מזין והיה רכושו שלום:
כב. ואם יבוא עליו חזק ממנו ותקפו ישא ממנו את נשקו אשר בטח בו ואת מלקחו יחלק:
כג. כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מאסף אתי הוא מפזר:
כד. הרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשוטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצא אז תאמר אשובה נא אל ביתי אשר יצאתי משם:
כה. ובבואה תמצא אתו מטאטא ומהדר:
כו. ואחר תלך ולקחה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו:
כז. ויהי כדברו את הדברים האלה ואשה אחת מן העם נשאה את קולה ותאמר אליו אשרי הבטן אשר נשאתך והשדים אשר ינקת:
כח. והוא אמר ואף כי אשרי השמעים והשמרים את דבר האלהים:
כט. ויקבצו עם רב ויחל לדבר הדור הזה דור רע הוא אות הוא מבקש ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא:
ל. כי כאשר היה יונה לאנשי נינוה לאות כן יהיה גם בן האדם לדור הזה:
לא. מלכת תימן תקום במשפט עם אנשי הדור הזה והרשיעה אותם כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמת שלמה והנה יש פה גדול משלמה:
לב. אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה והרשיעהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה יש פה גדול מיונה:
לג. אין מדליק נר אשר ישימהו בסתר או תחת האיפה כי אם על המנורה למען יראו באי הבית את אורו:
לד. נר הגוף הוא העין לכן בהיות עינך תמימה גם כל גופך יאור ובהיותה רעה וחשך גם גופך:
לה. על כן השמר לך פן יחשך האור אשר בקרבך:
לו. והנה אם גופך כלו אור ואין בו כל דבר חשך אז יאור כלו והיה כהאיר לך הנר בברק נגהו:
לז. ויהי בדברו ויבקש ממנו פרוש אחד לאכל אתו לחם ויבא הביתה ויסב:
לח. ויתמה הפרוש בראתו אשר לא נטל ידיו בראשונה לפני הסעודה:
לט. ויאמר אליו האדון כעת אתם הפרושים מטהרים את הכום והקערה מחוץ והפנימי אשר בכם הוא מלא גזל ורשע:
מ. הכסילים הלא עשה החיצון גם עשה את הפנימי:
מא. אבל תנו לצדקה את אשר בם והנה הכל טהור לכם:
מב. אך אוי לכם הפרושים כי תעשרו את המנתא ואת הפיגם ואת כל הירק ותעברו את המשפט ואת אהבת אלהים והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה:
מג. אוי לכם הפרושים כי תאהבו את מושב הראש בבתי הכנסיות ואת שאלות שלומכם בשוקים:
מד. אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי אתם כקברים הנסתרים ובני האדם מתהלכים עליהם ולא ידעו:
מה. ויען אחד מבעלי התורה ויאמר אליו רבי בדבריך אלה תחרף גם אתנו:
מו. ויאמר אוי גם לכם בעלי התורה כי עמסים אתם על בני האדם משאות כבדים מסבל ואתם בעצמכם אינכם נגעים במשאות גם באחת מאצבעותיכם:
מז. אוי לכם כי בונים אתם את קברות הנביאים ואבותיכם הרגו אותם:
מח. וכן אתם מעידים ורוצים במעשי אבותיכם כי המה הרגו אותם ואתם בונים את קבריהם:
מט. בעבור זאת גם אמרה חכמת האלהים אשלח אליהם נביאים ושליחים ומהם יהרגו וירדפו:
נ. למען ידרש מן הדור הזה דם כל הנביאים אשר נשפך למן הוסד הארץ:
נא. מדם הבל עד דם זכריהו אשר נהרג בין המזבח ולבית הן אמר אני לכם דרוש ידרש מן הדור הזה:
נב. אוי לכם בעלי התורה כי הסירתם את מפתח הדעת אתם לא באתם ואת הבאים מנעתם:
נג. ויהי כדברו להם את אלה ויחלו הסופרים והפרושים לשטם אותו מאד ולהקשות לו בדברים רבים:
נד. ויארבו לו ויבקשו לצודד דבר מפיהו למען ימצאו עליו שטנה:
| 
