ב. והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר:
ג. ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה:
ד. ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה:
ה. ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך:
ו. וימהר וירד ויאספהו בשמחה:
ז. וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא:
ח. ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים:
ט. ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא:
י. כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד:
יא. ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים:
יב. על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב:
יג. ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי:
יד. ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו:
טו. ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו:
טז. ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים:
יז. ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים:
יח. ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים:
יט. ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים:
כ. ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר:
כא. מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת:
כב. ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי:
כג. ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית:
כד. ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים:
כה. ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים:
כו. הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו:
כז. אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני:
כח. ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים:
כט. ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר:
ל. לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו:
לא. וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו:
לב. וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם:
לג. ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר:
לד. ויאמרו האדון צריך לו:
לה. ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע:
לו. ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך:
לז. ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר:
לח. ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים:
לט. ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך:
מ. ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים:
מא. ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר:
מב. לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך:
מג. כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך:
מד. וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך:
מה. ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו:
מו. ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים:
מז. ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו:
מח. ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו:
| 
