א. בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע:
ב. ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו:
ג. כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו:
ד. כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה:
ה. ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו:
ו. ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס:
ז. וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך:
ח. ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל:
ט. ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה:
י. וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר:
יא. ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה:
יב. ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע:
יג. ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים:
יד. ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם:
טו. ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל:
טז. ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל:
יז. ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים:
יח. ויאמר הביאום אלי הלם:
יט. ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם:
כ. ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים:
כא. והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף:
כב. ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם:
כג. ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה:
כד. והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה:
כה. ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים:
כו. והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד:
כז. וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו:
כח. ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים:
כט. ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע:
ל. ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני:
לא. וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך:
לב. הם עלו אל האניה והרוח שככה:
לג. ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה:
לד. ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר:
לה. ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים:
לו. ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו:
| 
