א. ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר:
ב. דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו:
ג. וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא:
ד. ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה:
ה. והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו:
ו. והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום:
ז. ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש:
ח. אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה:
ט. לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה:
י. ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים:
יא. ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה:
יב. ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם:
יג. ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים:
יד. כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים:
טו. וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר:
טז. וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם:
יז. לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא:
יח. וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני:
יט. הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר:
כ. ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו:
כא. ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים:
כב. וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם:
כג. ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר:
כד. רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו:
כה. ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו:
כו. וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה:
כז. ואחרי כלם מתה גם האשה:
כח. ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה:
כט. ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים:
ל. כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו:
לא. ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר:
לב. אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים:
לג. וישמע המון העם וישתומממו על תורתו:
לד. והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו:
לה. ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר:
לו. רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה:
לז. ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך:
לח. זאת היא המצוה הגדולה והראשונה:
לט. והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך:
מ. בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים:
מא. ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר:
מב. מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד:
מג. ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו:
מד. נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך:
מה. ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו:
מו. ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו:
| 
