א. ויצא ישוע מן המקדש ללכת לדרכו ויגשו תלמידיו להראותו את בניני המקדש:
ב. ויען ישוע ויאמר אליהם הראיתם את כל אלה אמן אמר אני לכם לא תשאר פה אבן על אבן אשר לא תתפרק:
ג. וישב על הר הזיתים ויגשו אליו התלמידים לבדם ויאמרו אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא אות בואך ואות קץ העולם:
ד. ויען ישוע ויאמר להם ראו פן יתעה אתכם איש:
ה. כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא המשיח והתעו רבים:
ו. ואתם עתידים לשמע מלחמות ושמעות מלחמה ראו פן תבהלו כי היו תהיה כל זאת אך עדן אין הקץ:
ז. כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעב ודבר ורעש הנה והנה:
ח. וכל אלה רק ראשית החבלים:
ט. אז ימסרו אתכם לעני והמיתו אתכם והייתם שנואים לכל הגוים למען שמי:
י. ואז יכשלו רבים ומסרו איש את רעהו ושנאו איש את אחיו:
יא. ונביאי שקר רבים יקומו והתעו רבים:
יב. ומפני אשר ירבה הרשע תפוג אהבת רבים:
יג. והמחכה עד עת קץ הוא יושע:
יד. ותקרא בשורת המלכות הזאת בתבל כלה לעדות לכל הגוים ואחר יבוא הקץ:
טו. לכן כאשר תראו שקוץ משמם האמור על ידי דניאל הנביא עומד במקום קדש הקרא יבין:
טז. אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים:
יז. ואשר על הגג אל ירד לשאת דבר מביתו:
יח. ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת את מלבושו:
יט. ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם:
כ. אך התפללו אשר מנוסתכם לא תהיה בחרף ולא בשבת:
כא. כי אז תהיה צרה גדולה אשר כמוה לא נהיתה מראשית העולם עד עתה וכמוה לא תהיה עוד:
כב. ולולא נקצרו הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים יקצרו הימים ההם:
כג. וכי יאמר אליכם איש בעת ההיא הנה פה המשיח או הנו שם אל תאמינו:
כד. כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ויתנו אתות גדלות ומופתים למען התעות אף את הבחירים אם יוכלו:
כו. לכן כי יאמרו אליכם הנו במדבר אל תצאו הנו בחדרים אל תאמינו:
כז. כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד מערב כן יהיה גם בואו של בן האדם:
כח. כי באשר החלל שם יקבצו הנשרים:
כט. ומיד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו:
ל. אז אות בן האדם יראה בשמים וספדו כל משפחות הארץ וראו את בן האדם בא עם ענני השמים בגבורה וכבוד רב:
לא. וישלח את מלאכיו בקול שופר גדול ויקבצו את בחיריו מארבע הרוחות למקצה השמים ועד קצה השמים:
לב. למדו נא את משל התאנה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ:
לג. כן גם אתם בראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח:
לד. אמן אמר אני לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה:
לה. השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון:
לו. אך היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אתה גם לא מלאכי השמים בלתי אבי לבדו:
לז. וכימי נח כן יהיה גם בואו של בן האדם:
לח. כי כאשר בימי המבול היו אכלים ושתים נשאים נשים ונתנים אתן לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה:
לט. ולא ידעו עד בוא המבול וישחת את כלם כן יהיה גם בואו של בן האדם:
מ. אז יהיו שנים בשדה אחד יאסף ואחד יעזב:
מא. שתים טוחנות ברחים אחת תאסף ואחת תעזב:
מב. לכן שקדו כי אינכם יודעים באי זו שעה יבא אדניכם:
מג. ואת זאת הבינו אשר לו ידע בעל הבית באי זו אשמורה יבא הגנב כי עתה שקד ולא הניח לחתר את ביתו:
מד. לכן היו נכונים גם אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן האדם:
מה. מי הוא אפוא העבד הנאמן והנבון אשר הפקידו אדניו על בני ביתו לתת להם את אכלם בעתו:
מו. אשרי העבד אשר אדניו בבואו ימצאהו עשה כן:
מז. אמן אמר אני לכם כי יפקידהו על כל אשר לו:
מח. ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא:
מט. ויחל להכות את חבריו ואכל ושתה עם הסובאים:
נ. בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע:
נא. וישסף אתו וישים את חלקו עם החנפים שם תהיה היללה וחרק השנים:
| 
