א. ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו:
ב. ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר:
ג. אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים:
ד. אשרי האבלים כי הם ינחמו:
ה. אשרי הענוים כי המה יירשו הארץ:
ו. אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי הם ישבעו:
ז. אשרי הרחמנים כי הם ירחמו:
ח. אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלהים:
ט. אשרי רדפי שלום כי בני אלהים יקראו:
י. אשרי הנרדפים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים:
יא. אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי:
יב. שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם:
יג. אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם:
יד. אתם אור העולם עיר ישבת על ההר לא תוכל להסתר:
טו. גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת האיפה כי אם על המנורה ויאר לכל אנשי הבית:
טז. כן יאר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכים שבשמים:
יז. אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת:
יח. כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל:
יט. לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים:
כ. כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים:
כא. שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין:
כב. אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם:
כג. לכן אם תקריב קרבנך אל המזבח ושם תזכר כי יש לאחיך דבר עליך:
כד. עזוב תעזב שם את קרבנך לפני המזבח וקדם ללכת לכפר פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב את קרבנך:
כה. מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן יסגיר אתך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת את בית הכלא:
כו. אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר שלמת את הפרוטה האחרונה:
כז. שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תנאף:
כח. אבל אני אמר לכם כל אשר יביט באשה לחמד אותה נאף נאפה בלבו:
כט. ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם:
ל. ואם ידך הימנית תכשילך קצץ אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם:
לא. ונאמר איש אשר ישלח את אשתו ונתן לה ספר כריתות:
לב. אבל אני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות עשה אתה נאפת והלקח את הגרושה לו לאשה נאף הוא:
לג. עוד שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תשבע לשקר ושלם ליהוה שבעותיך:
לד. אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה:
לה. ולא בארץ כי הדום רגליו היא ולא בירושלים כי היא קרית מלך רב:
לו. ]73-63[ אף בראשך אל תשבע כי אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר אך יהי דברין הן הן לא לא והיותר מאלה מן הרע הוא:
לח. שמעתם כי נאמר עין תחת עין שן תחת שן:
לט. אבל אני אמר לכם אל תתקוממו לרע אך המכה אותך על הלפי הימנית הטה לו גם את האחרת:
מ. ואשר יחפץ לריב עמך ולקחת את כתנתך תן לו גם את חמעיל:
מא. והאנס אותך ללכת עמו דרך מיל לך אתו שנים:
מב. השאל מאתך תן לו והבא ללות ממך אל תשב פניו:
מג. שמעתם כי נאמר ואהבת לרעך ושנאת את איבך:
מד. אבל אני אמר לכם אהבו את איביכם ברכו את מקקליכם היטיבו לשנאיכם והתפללו בעד מכאיביכם ורדפיכם:
מה. למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על הצדיקים וגם על הרשעים:
מו. כי אם תאהבו את אהביכם מה הוא שכרכם הלא גם המכסים יעשו זאת:
מז. ואם תשאלו לשלום אחיכם בלבד מה יתרון לכם הלא גם המכסים יעשו זאת:
מח. לכן היו שלמים כאשר אביכם שבשמים שלם הוא:
| 
