א. וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי:
ב. וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם:
ג. וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה:
ד. ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך:
ה. וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל:
ו. וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל:
ז. ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם:
ח. ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי:
ט. ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי:
י. ויסעו בני ישראל ויחנו באבת:
יא. ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש:
יב. משם נסעו ויחנו בנחל זרד:
יג. משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבול האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי:
יד. על כן יאמר בספר מלחמת יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון:
טו. ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב:
טז. ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את העם ואתנה להם מים:
יז. אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה:
יח. באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה:
יט. וממתנה נחליאל ומנחליאל במות:
כ. ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן:
כא. וישלח ישראל מלאכים אל סיחן מלך האמרי לאמר:
כב. אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך:
כג. ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל:
כד. ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון:
כה. ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה:
כו. כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן:
כז. על כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון:
כח. כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן:
כט. אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון:
ל. ונירם אבד חשבון עד דיבון ונשים עד נפח אשר עד מידבא:
לא. וישב ישראל בארץ האמרי:
לב. וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה ויירש את האמרי אשר שם:
לג. ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי:
לד. ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון:
לה. ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו:
| 
