א. משלי שלמה בן דוד מלך ישראל:
ב. לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה:
ג. לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים:
ד. לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה:
ה. ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה:
ו. להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם:
ז. יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו:
ח. שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך:
ט. כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך:
י. בני אם יפתוך חטאים אל תבא:
יא. אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם:
יב. נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור:
יג. כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל:
יד. גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו:
טו. בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם:
טז. כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם:
יז. כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף:
יח. והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם:
יט. כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח:
כ. חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה:
כא. בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר:
כב. עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת:
כג. תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם:
כד. יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב:
כה. ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם:
כו. גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם:
כז. בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה:
כח. אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני:
כט. תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו:
ל. לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי:
לא. ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו:
לב. כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם:
לג. ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה:
| 
