א. ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך:
ב. ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את נערותיו הנה הוא זרה את גרן השערים הלילה:
ג. ורחצת וסכת ושמת שמלתך עליך וירדתי הגרן אל תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות:
ד. ויהי בשכבו וידעת את המקום אשר ישכב שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי והוא יגיד לך את אשר תעשין:
ה. ותאמר אליה כל אשר תאמרי אעשה:
ו. ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה:
ז. ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב:
ח. ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו:
ט. ויאמר מי את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה:
י. ויאמר ברוכה את ליהוה בתי היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר:
יא. ועתה בתי אל תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את:
יב. ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני:
יג. ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי יהוה שכבי עד הבקר:
יד. ותשכב מרגלתו עד הבקר ותקם בטרום יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגרן:
טו. ויאמר הבי המטפחת אשר עליך ואחזי בה ותאחז בה וימד שש שערים וישת עליה ויבא העיר:
טז. ותבוא אל חמותה ותאמר מי את בתי ותגד לה את כל אשר עשה לה האיש:
יז. ותאמר שש השערים האלה נתן לי כי אמר אל תבואי ריקם אל חמותך:
יח. ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום:
| 
