א. ואני לא יכלתי אז לדבר אליכם אחי כאנשי רוח כי אם־כבני בשר ודם כעללים במשיח
ב. הרויתי אתכם חלב ולא נתתי לכם לחם כי לא־היה בכם כח לאכל וגם עד־היום כח לכם אין
ג. כי עוד היום בני בשר אתם כי כאשר תתגדדו בקנאה ומריבה הלא בני בשר הנכם ובדרכי בני אדם תתהלכון
ד. וכאשר יאמר אחד מכם אני לפולוס והשני יאמר אני לאפולוס הלא ילדי בשר הנכם
ה. מי הוא אפולוס ומי־הוא פולוס משרתים הם אשר על־פיהם האמנתם איש איש כאשר נתן לו האדון
ו. אני נטעתי ואפולוס הרוה אבל האלהים הפרה
ז. על־כן במה נחשב הנטע והמרוה במה נחשב הוא כי האלהים הוא המפרה
ח. והנטע והמרוה כאחד הם ואיש איש יקח את־שכרו לפי עמלו
ט. אנחנו עשים עם־האלהים במלאכתו ואתם שדה אלהים ובנין אלהים
י. ואני בחסד אל אשר גמל עלי יסדתי את־היסוד כאמן משכיל ואיש אחר בנה עליו אך יראה אם הוא־בנה כמשפט
יא. כי לא־יוכל איש ליסד יסוד אחר זולתי יסוד המוסד הלא הוא ישוע המשיח
יב. ואיש כי־יבנה על־היסוד הזה בנין זהב או כסף או אבני חפץ או עצים וחציר וקש
יג. מעשה כל־איש יודע באחריתו כי היום יוציאו לאור אחרי אשר באש יבחן כי כל־מעשה איש האש תצרפנו
יד. אם־יעמד מעשהו כאשר בנה יקח־לו שכר עמלו
טו. ואם־מעשהו ישרף יאבד שכר עמלו אך הוא ינצל כאוד מצל מאש
טז. הלא ידעתם כי אתם משכן אלהים ורוח אלהים שכן בתוככם
יז. איש כי־ישחית את־משכן אלהים האלהים ישחיתנו כי־משכן אלהים קדוש הוא והמשכן ההוא אתם הם
יח. אל־יתעה איש את־נפשו מי בכם אשר לחכם יתחשב בעולם הזה יהי לכסיל למען יחכם
יט. כי־חכמת העולם הזה כסילות היא בעיני האלהים כי־כן כתוב לכד חכמים בערמם
כ. ועוד יהוה ידע מחשבות חכמים כי המה הבל
כא. לכן אל־יתהלל המתהלל בבני אדם כי הכל לכם
כב. אם־פולוס אפולוס או כיפא אם־תבל חיים או מות אם הוים או עתידים כלם לכם המה
כג. ואתם למשיח והמשיח לאלהים
|