הקורנתיים א, Chapter 2 ב

א. ואני כאשר באתי אליכם אחי לא במליצת השפה ולא ביתרון החכמה באתי להגיד לכם את־עדות אלהים    ב. כי נחרצה בלבי לבלי התבונן ביניכם אל־דבר אחר כי אם־אל־ישוע המשיח אל־הנצלב    ג. ואני הייתי עמכם בלא־כח בפחד וברעדה גדלה    ד. ולא היה דברי וקריאתי לפתתכם באמרי חכמת־אנשים כי אם־בתעודה נאמנה מפי הרוח ומפי הגבורה    ה. למען תכון אמונתכם בגבורת אלהים ולא בחכמת אנשים    ו. ודברי חכמה אנחנו מדברים בין השלמים אפס לא מחכמת בני העולם הזה ולא מחכמת שריהם אשר לאפס ותהו נחשבו    ז. כי אם־מדברים אנחנו סתרי חכמת אלהים ורזי עולם אשר צפן לנו מראש מקדמי ארץ לכבודנו    ח. היא החכמה אשר לא ידעה איש משרי העולם הזה כי לו ידעו לא הוקיעו את־אדון הכבוד    ט. אך ככתוב אשר־עין לא־ראתה ואזן לא שמעה ולא עלה על־לב איש אשר־הכין האלהים לאהביו    י. וכל־אלה גלה לנו אלהים על־פי רוחו כי הרוח חקר הכל אף עמק חקר אלהים ימצא    יא. כי מי מבני אדם ידע את אשר בלב האדם בלתי רוח האדם אשר בקרבו כן אין־איש ידע את אשר בלב האלהים בלתי רוח האלהים לבדו    יב. ואנחנו אין אתנו רוח העולם כי אם־רוח אלהים דבר בנו לבעבור נדע את־המתנות הנתנות לנו מיד האלהים    יג. וגם לא במלות אשר תורה חכמת אנשים נדבר כי אם־מלות רוח הקדש על־לשוננו ואת אמרי רוח באר נבאר על־פי אמרי רוח    יד. אפס בן־אדם בן־בשר ודם לא יקשיב לאמרי רוח האלהים כי־כסכלות הם בעיניו והשכל לא יוכל כי רוח אין בו אשר רק על־ידו ישפטו    טו. אך איש אשר רוח בו ישפט כל־דבר והוא לא־ישפט מאיש    טז. כי מי־תכן את־רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו אכן אתנו רוח המשיח