א. היעז איש מכם אשר־לו ריב עם־רעהו להקריב את־משפטו לפני בני עולה ולא לפני אנשי קדש
ב. הלא ידעתם כי הקדושים שפטי תבל ואם־אתם תשפטו תבל הנקלתם לשפט דבר קטן
ג. הלא ידעתם כי נשפט גם את־המלאכים ואף כי־בדברים הנגעים במחיתנו
ד. ואתם כאשר ריב־לכם בדבר מחיה תושיבו אנשים ריקים בעדה לשפטיכם
ה. לבשתכם אני מדבר הכי אין חכם בקרבכם הכי אין גם־אחד אשר ידו משגת לשפט בין איש לאחיו
ו. והנה אח נשפט את־אחיו לפני אנשים אין־אמונה בם
ז. ועתה רע הדבר מאד כי תריבו איש בעמיתו מדוע לא־טוב לכם היות עשוקים מדוע לא־טוב היות רצוצים
ח. ואתם תעשקו ותרצצו אף את־אחיכם
ט. האם לא ידעתם כי בני־עולה לא יירשו את־מלכות האלהים אל־תתעו את־נפשכם כל־בני זנונים או עבדי אלילים או־מנאפי או־קדשים או־נתני שכבתם בזכר
י. או־גנבים או־בצעי בצע או סבאי יין או־מגדפים או אנשי חמס כל־אלה לא יירשו את־מלכות האלהים
יא. ואנשים כאלה היו בכם לפנים אבל רחצתם נקדשתם ונצדקתם בשם ישוע המשיח אדנינו וברוח אלהינו
יב. הכל נכון לפני אבל לא הכל להועיל לי הכל נכון לפני אבל לא אהיה עבד לאחד מהם
יג. האכל לבטן והבטן לאכל והאלהים יאבד גם־את־שניהם והגוף איננו לזנות כי אם־קדש לאדון והאדון לגוף
יד. והאלהים הקים את־האדון וגם־אותנו יקים בגבורתו
טו. הלא ידעתם כי עצמתיכם אברי המשיח הם הכי אקח אברי המשיח לעשותם לאברי זונה חלילה
טז. הכי לא ידעתם כי הנצמד לזונה נהיה עמה לבשר אחד כמו שנאמר והיו שניהם לבשר אחד
יז. והנצמד לאדון נהיה עמו לרוח אחד
יח. נוסו אפוא מן־הזנות כל־חטא אשר־יחטא האדם הוא מחוץ לבשרו ואיש זנונים את־חטאו בבשרו יתננו
יט. הכי לא־ידעתם כי בשרכם הוא משכן רוח הקדש בקרבכם אשר נתן לכם אלהים וכי לא־שלכם אתם
כ. כי במחיר נקניתם על־כן כבדו את־האלהים בבשרכם וברוחכם אשר לאלהים המה
| 
