הקורנתיים א, Chapter 7 ז

א. ועל־אדות אשר־כתבתם הנני אמר טוב לאיש לבל יגע באשה    ב. אך להרחיק את־הזנות כל־איש יקח־לו אשה וכל־אשה תנשא לבעל    ג. האיש ימלא חפצי אשתו כמשפט וכן האשה לבעלה    ד. אין לאשה שלטון על־בשרה כי אם־בעלה וכן אין לבעל שלטון על־בשרו כי אם־אשתו    ה. אל־תגרעו מנת אשה עם־אישה בלתי אם־תכינו לבכם לתענית ולתפלה לימים מזמנים ואחר תשובו ותבאו לשבת יחדו פן־ינסה אתכם השטן ותאותכם תפרץ־פרץ    ו. וזאת אני מדבר בדרך רשיון ולא כדבר מצוה    ז. כי הואלתי לו יהיו כל־בני אדם כמני אך אלהים חלק לכל־איש מנת חלקו לזה בכה ולזה בכה    ח. ולאנשים אשר נשים אין להם או לאלמנות הנני אמר טוב־להם כי ישבו בגפם כמני    ט. ואם־לא יעצרו בתאותם ידבקו איש באשה כי־טוב הדבק מבער בתאותו    י. ולאשר בנשואים הנני מצוה אך לא אנכי כי אם־האדון לבל תפרד אשה מבעלה    יא. ואם־תפרד תשב לבדה או תתרצה אל־בעלה ואיש אל־ישלח את־אשתו    יב. ולשאר האחים אמר אנכי ולא האדון כי־תהיה לאח אשה אשר איננה מאמנת ורצונה לשבת עמו אל־ישלחנה    יג. ואשה כי־יהיה לה בעל אשר איננו מאמין ורצונו לשבת עמה אל־תעזבנו    יד. כי האיש אשר איננו מאמין יקדש באשתו והאשה אשר איננה מאמנת תקדש בבעלה כי אם־לא־כן יחשבו בניכם כטמאים אך עתה טהורים המה    טו. אבל אם־יפרד הוא אשר איננו מאמין יפרד־לו והאח והאחות אינם משעבדים עוד במצבם כזה כי האלהים קרא אתנו לשלום    טז. כי מה־תדעי אשה אם־תושיעי לבעלך או מה־תדע אתה האיש אם־תושיע לאשתך    יז. ועתה כל־אדם יתהלך רק כפי אשר־חלק לו האדון וכפי אשר־קראו אלהים וכן־מצוה אני בכל־הקהילות    יח. אם־יקרא איש נמול אל־ימשך את־ערלתו ואם־ערל הוא אל־ימול    יט. המולה כאין כי אם־משמרת מצות אלהים    כ. כל־איש על־משמרתו יקום לא יעזבנה בהקראו    כא. אם־נקראת בהיותך עבד אל־תדאג ואם־תשיג ידך לצאת לחפשי טוב־לך כי תצא    כב. כי־עבד אשר האדון קראו בן־חרים הוא לאדון וכמו־כן בן־חרים בהקראו עבד הוא למשיח    כג. במחיר נקניתם אל־תהיו עבדי אדם    כד. אחי כל־איש כאשר נקרא ישמר־לו את־מעמדו הראשון לפני האלהים    כה. ועל־דבר הבתולות אין־לי מצוה מפי האדון רק אחוה דעתי לכם אחרי אשר־הקימני האדון בחמלתו לאיש אמונים לפניו    כו. והנני אמר בצוק העתים הבאות טוב ונכון לאדם לשבת באשר הוא    כז. אם־דבקת באשה אל־תבקש להפרד ממנה ואם־נפרדת מאשה אל־תבקש אחרת    כח. ואם־אשה לקחת לך לא חטאת ובתולה כי־תבעל אין בה עון אך־צרה תמצאם ובשרם עליהם יכאב ואני חמלה מלתי עליכם    כט. כזאת אני אמר אחי כי העת לא תמשך עוד עד־אשר אלה אשר נשאו להם נשים יהיו כאשר לא נשאו    ל. והבכים כלא בכים והשמחים כלא שמחים והקנים כלא קנו קנין    לא. והמצצים שדי העולם הזה כאינם מצאים כל־טעם כי תאר העולם הזה כליל יחלף    לב. ואני חפצתי למנע דאגה מכם איש אשר אין־לו אשה דאג לחפצי שמים איך ייטב בעיני האדון    לג. ובעל אשה דאג לחפצי הארץ איך ייטב בעיני האשה    לד. וכן נבדלת אשת איש מן־בתולה זאת אשר לא־ידעה איש דאגת לחפצי האדון להיות טהורה בנפשה וברוחה ובעלת־בעל דאגת לחפצי הארץ איך תיטב בעיני בעלה    לה. וכזאת אני מדבר להועיל לנפשכם לא להשליך מוקש לפניכם כי אם־למען תהיו נכנים ושקדים על־עבדת אדנינו באין מעצור    לו. וכי־יחשב אדם כי בתו הבתולה תהיה לחרפה אם־יעברו ימי נעוריה וכי־הדבר נחוץ לתתה לאיש יעשה כאשר עם־לבבו יתננה להנשא ואין בו עון    לז. והוא אשר עמד סמוך בלבו אין מציק לו ומשל הוא ברצונו ויגזר־אמר לשמר את־בתו הבתולה היטיב לעשות    לח. על־כן הנתן אתה לאיש טוב עשה ואשר איננו נתן אתה עשה טוב ממנו    לט. האשה צרורה לבעלה מן־התורה כל־עוד אישה חי וכי־יישן המות תוכל להנשא רק לאשר תבחר־בו לפני האדון    מ. אולם על־דעתי אשריה אם־תשב לבדה ולבבי יחשב כי גם־בי רוח אלהים