א. הנחל עוד הפעם לחותכם מי־אנו החפץ לנו כאנשים אחרים בכתבי מליצה אליכם או מכם
ב. אתם אגרתנו חרותה על־לבנו אשר כל־אדם מבין וקרא בה
ג. כאשר מודעת זאת כי אתם אגרת המשיח ערוכה על־ידינו וכתובה לא בדיו כי אם־ברוח אלהים חיים לא על־לחות אבנים כי אם־על־לחות לב בשר
ד. ובטחון רב כזה יש־לנו באלהים על־ידי משיחנו
ה. לא כי כח לנו לקים כל־דבר כפי העלה על־רוחנו כי אם־כחנו מאת האלהים
ו. אשר גם־כח נתן לנו להיות כהני ברית החדשה לא לפי האתיות כי אם־לפי הרוח כי־האות ממית והרוח מחיה
ז. ואם־הכהנה אשר מות בה ואשר חרותה באתיות על־האבנים מלאה כבוד עד־כי לא יכלו בני ישראל להביט אל־פני משה מפני אור פניו אשר לא יעמד לנצח
ח. אף כי יאתה כבוד לכהנה אשר בה חיי רוח
ט. ואם־תכבד הכהנה אשר תורתה דין הלא תכבד הכהנה אשר צדקה תורתה בכבוד משנה
י. כי במה נחשב כבוד הכהנה הראשנה נגד ערך הכהנה אשר־לה יתר שאת
יא. ואם־בת־חלוף כבודה היא אף כי־זאת העמדת לנצח
יב. על־כן בהיות לנו תקוה כזאת פינו יביע עתק
יג. ולא כמשה אשר נתן מסוה על־פניו ובני ישראל לא יכלו להתבונן אל־תכלית תורתו הבאה עד־קצה
יד. כי כבד לבם ועד־היום הזה כאשר יקראון דברי הברית הישנה עוד המסוה ההוא לנגד עיניהם כי לא יסור בלתי במשיח
טו. הם יהגון בתורת משה והמסוה כמכסה על־לבם עד־היום הזה
טז. אך כאשר ישוב ישראל אל־האדון אז המסוה יוסר
יז. ואדנינו הוא הרוח ומי אשר־בו רוח אדנינו חפשי הוא
יח. ואנחנו כלנו בלי מכסה על־פנינו ראים כבוד אדנינו כמו בראי מוצק וצלמנו ישנה ידמה לצלם ההוא ויעלה מכבוד אל־כבוד מלפני אדון הרוח
|