א. ועתה דע־לך כי דרות יולדו באחרית הימים עד־להשחית
ב. כי־יקומו אנשים אהבי עצמם רדפי בצע מרחיבי פה ועינים רמות דברי סרה ממרים לילדיהם חסד לא יכירו וכל־קדש יחללון
ג. חסרי רחמים מפירי ברית ומלשנים זוללים אכזרים ושנאי כל־טוב
ד. מסרים פחזים וזדים רדפים להתענג בתענוגים מהתענג באלהים
ה. והם פנים להם כדמות יראת שמים אך מכחה אין בקרבם ועל־כן הרחק נפשך מהם
ו. כי־מהם הם הזחלים לבוא אל־הבתים לנהג כשביות חרב נשים סרות טעם מלאות עון ונפשן שוקקה לכל־תשוקה
ז. הן הנה הלמדות תמיד ולדעת את־האמת אין לאל ידן
ח. כי־כמו יניס וימבריס התיצבו בפני משה כן גם־אלה מתיצבים בפני האמת בנים משחיתים בדעת ונלוזים באמונה
ט. אך חפצם לא יצלח עוד בידם כי תגלה נבלתם לעיני־כל כאשר קרה גם־לאנשים ההם
י. ואתה הלכת בעקבותי במעגלי תורתי בהליכות חיי ובמגמת פני באמונתי בארך רוחי באהבתי ובסבלות נפשי
יא. וברדיפות ובצרות אשר ידעת כי אפפוני באנטיוכיא באקוניא ובלוסטרא כי־שם נרדפתי על־צוארי עד אשר־הצילני האדון מכל־רדפי
יב. כי הלא כלם החפצים בחיי יראת שמים בישוע המשיח נרדפים המה
יג. אך אנשים רעים וקסמים כן ירעו וכן ישחיתו מתעים הם ונתעים
יד. אבל אתה שמר את־אשר למדת והשכלת אל־נכון כי ידעת מי־הוא אשר מפיו למדת
טו. וכי־מנעריך ידעת את־כתבי הקדש אשר על־ידם תשכיל להושע באמונת ישוע המשיח
טז. כל־כתבי הקדש על־פי רוח אלהים המה ונכנים להורת ולהוכיח להשיב נפש ולישר במעגלי צדק
יז. ועל־פיהם שלם יהיה איש האלהים ונכון לכל־מעשה טוב
|